ד״ר צביה רחמי-שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך
ספרי עליית גג |
דניאל מנדלסון, האבודים: ששה מתוך ששה מליון, מאנגלית: אביעד שטיר, הוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2008, 648 עמודים
Daniel Mendelsohn, The Lost: A Search for Six of Six Million, New York 2006
בעשור האחרון הופיעו ספרים רבים, העוסקים בחקר שרשים אישיים , חקר גניאולוגי בפרט וחקר גנאולוגי יהודי בפרט. לא מעט ניצולי שואה או נכון יותר דור שני או שלישי לשואה בישראל ועוד יותר בארצות הברית ובאירופה המערבית מחפשים את שורשיהם בצמא. באמצעות מסמכים, חקר מצבות, חיפוש בילקוטי קהילות, תמונות, אינטרנט - ממש בלשות הסטורית - נוצרו לא רק מפגשים מרגשים וגילוי קרובים מפזורות שונות אלא גם ספרים מרגשים רבים. רב-המכר עטור הפרסים, ״האבודים: ששה מתוך ששה מליון״, הוא אחד כזה.
מיכאל, הנכד, מתחיל לחפש את שורשיו אחרי שסבו כבר נפטר, אבל התובנה המרכזית שלו היא בעלת תוקף לגבי כל אחד מאיתנו:
"...אני בוכה כי סבא שלי נפטר לפני שנתיים ועכשו כבר מאוחר מדי לשאול אותו שאלות: אני האמנתי ואני מאמין, אחרי כל מה שעשיתי וראיתי, שאם תטיל את עצמך אל תוך המסה של הדברים, אם תחפש דברים, אם תבדוק, הרי שבעצם פעולת החיפוש תגרום למשהו לקרות, משהו שאחרת לא היה קורה, אתה תמצא משהו, אפילו משהו קטן, משהו שבוודאי יהיה יותר מאשר אילו מלכתחילה לא הלכת לחפש, אילו לא שאלת את סבא שלך אף שאלה. סוף סוף למדתי את הלקח שלימדו אותי, שנים אחרי מותם, מיני ספילר והרמן הספר. אין שום נסים, אין צרופי מקרים קסומים, ישנה רק ההסתכלות, ולבסוף הראייה, של מה שהיה שם כל הזמן" (עמוד 612).
דניאל נוסע בעקבות רמזים, תמונות, קטעי ידיעות ומעט מסמכים לפגוש ניצולי שואה מבני משפחתו בשלוש יבשות, כאשר עברית, אנגלית, גרמנית וספרדית הן שפות גישור, אך יותר מכל הוא נפגש בריחות, במרקחות, בנימוסים משם מאירופה, מתוצרת בית סבו באוקרינה... והם מושכים, מבהירים, מראים מציאות חיים חייה ותוססת, שנעלמה, מצד אחד, אך נשארה חייה בזכרונות, באנשים בודדים ומהווים מחווה לדור ההוא ואות וסימן עבור הדורות הבאים.
=====
פרופ׳ רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית מוסיפה:
נשים לא מעטות למדו לקרוא יידיש, כפי שעולה ממחקרן של פרופ' חוה טורניאנסקי ופרופ' אריקה טים. כך למשל אחיות לאחים שלמדו בביתם, במאה השמונה עשרה, דוגמת בתו של אב"ד ברודי, "המלומדת האשה הרבנית מרת שרה רבקה רחל לאה בת הרב הגאון המפורסם מוהר"ר יוקיל סגל הורוויץ אב"ד דק"ק גלוגא רבתי", שחיברה ספר ביידיש בשם "תחנה אמהות" (קארעץ תקע"ו), וכתבה הקדמה יפה בלשון הקודש לספר התחינות. דוב בער מבוליחוב מתאר אותה בזיכרונותיו: 'מרת לאה ז"ל המלומדת המפורסמה, שנשארה פה אחרי נסיעת אביה ואמה לקרית בראד', והוסיף על ניסיונו כתלמיד בבית אחיה: 'שכאשר ראתה לאה שאינני מבין סוגית הגמרא ופירוש רש"י, ואמרה לי מה אתה שמה משתומם אמור נא [...] והיא התחילה לאמר בעל פה דברי הגמרא או רש"י בשפה ברורה באר היטב ככתוב שמה ומדבריה השכלתי'. הביבליוגרף חיים ליברמן הביא דוגמאות ללמדנותה ולצחות לשונה מספרה תחנה אמהות שהוא ספר דו דו-לשוני ביידיש ובארמית.
מתוך: המלצות על ספרים לכבוד שבוע הספר העברי תשע״ז 2017
=====
פרופ׳ רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית מוסיפה:
נשים לא מעטות למדו לקרוא יידיש, כפי שעולה ממחקרן של פרופ' חוה טורניאנסקי ופרופ' אריקה טים. כך למשל אחיות לאחים שלמדו בביתם, במאה השמונה עשרה, דוגמת בתו של אב"ד ברודי, "המלומדת האשה הרבנית מרת שרה רבקה רחל לאה בת הרב הגאון המפורסם מוהר"ר יוקיל סגל הורוויץ אב"ד דק"ק גלוגא רבתי", שחיברה ספר ביידיש בשם "תחנה אמהות" (קארעץ תקע"ו), וכתבה הקדמה יפה בלשון הקודש לספר התחינות. דוב בער מבוליחוב מתאר אותה בזיכרונותיו: 'מרת לאה ז"ל המלומדת המפורסמה, שנשארה פה אחרי נסיעת אביה ואמה לקרית בראד', והוסיף על ניסיונו כתלמיד בבית אחיה: 'שכאשר ראתה לאה שאינני מבין סוגית הגמרא ופירוש רש"י, ואמרה לי מה אתה שמה משתומם אמור נא [...] והיא התחילה לאמר בעל פה דברי הגמרא או רש"י בשפה ברורה באר היטב ככתוב שמה ומדבריה השכלתי'. הביבליוגרף חיים ליברמן הביא דוגמאות ללמדנותה ולצחות לשונה מספרה תחנה אמהות שהוא ספר דו דו-לשוני ביידיש ובארמית.
מתוך: המלצות על ספרים לכבוד שבוע הספר העברי תשע״ז 2017
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.