כתיבת עבודה אקדמית במקרא: מבחר מספרות העזר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הספר המרכזי בתחום זה הוא:

 Booth, Wayne C., Gregory G. Colomb, and Joseph M. Williams, The Craft of Research. Chicago Guides to Writing, Editing, and Publishing. Fourth Edition, Chicago: 2016.

כמו כן ראו (בסדר אלפביתי של שמות המחברים):

1. נבט אפרתי (ואחרים), העבודה האקדמית במוסד אקדמי - חלקיה ודרך הגשתה, מכון מופ"ת, תל-אביב 2002

לידת נפלים ונכים על פי הספרות המסופוטמית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לוח 1 של עלילת אתרחסיס, המוזיאון הבריטי

תקציר מאמרו של יעקב קליין, ׳עוברים ותינוקות בספרות המסופוטמית׳, מתוך: שמואל קוטק (עורך), אמבריולוגיה במקורות מזרח תיכוניים עתיקים ויהודיים. קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע כג (תשע״ו), הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ז, עמ׳ ז-כד

מאמרו של פרופ׳ יעקב קליין (המחלקה ללשון העברית והמחלקה לתנ״ך, אוניברסיטת בר-אילן) עוסק בעוברים ובתינוקות בספרות האותות (Omina) המסופוטמית. המאמר מקדים לכך סקירה קצרה של המיתוסים השומריים והאכדיים המתארים את בריאת האדם. 

Embryology in Jewish and Ancient Middle Eastern Sources: Korot vol.23 2015-2016

The Magnes Press

Samuel S. Kottek (ed.), Embryology in Jewish and Ancient Middle Eastern Sources: Korot vol.23 (2015-2016). The Magnes Press

EDITORIAL   

The present volume 23 of Korot has as main topics, first, embryology in Jewish and ancient Middle Eastern sources, and second, medicine in the Holocaust

אמבריולוגיה במקורות מזרח תיכוניים עתיקים ויהודיים: קורות כרך כג

שמואל קוטק (עורך), אמבריולוגיה במקורות מזרח תיכוניים עתיקים ויהודיים. קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע כג (תשע״ו), הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ז, עברית ואנגלית 464 עמודים

הוצאת מאגנס

תוכן העניינים, קט עמודים

יעקב קליין - עוברים ותינוקות בספרות המסופוטמית 

שירת הירקון, שירת הים

בלפור חקק, משורר

קוֹל נְאָקָה שֶׁל סֶכֶר בַּמַּיִם

הָיִינוּ בַּהֲלִיכָה בְּפָּארְק הַיַּרְקוֹן

טִיּוּל שְׁנָתִי שֶׁל יְלָדִים מִירוּשָׁלַיִם

בְּבֹקֶר לַח, פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח.

רָאִיתִי שֶׁהַמּוֹרָה וְהַיְּלָדִים

מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי, כִּתָּה ח'

הוֹלְכִים כִּפְסוּקִים מִתּוֹךְ שִׁירַת הַיָּם

קַוִים שְׁחוֹרִים בְּתוֹךְ הַבֹּהַק מוּלִי

וְהַנַּחַל כֻּלּוֹ צִלּוּם שָׁחֹר לָבָן וּמוּעָקָה

וְכִתְמֵי חֵטְא

בִּסְבַךְ צִמְחִיָּה יְרֻקָּה.

דמשק: ארץ לא זועקת עיר אינה בוכה

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

Gallows on Auschwitz

אמנסטי אינטרנשיונל מדווח כי סוריה של אסד העלתה על הגרדום שלושה עשר אלף אנשים ונשים בחמש השנים האחרונות.

אֶרֶץ לֹא זוֹעֶקֶת

עִיר אֵינָהּ בּוֹכָה,

עַל עַמּוּד נֶחְנֶקֶת

הַצְּוָחָה.

יציאת מצרים על תנאי: וינייטה לפרשת בשלח

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

יש גורסים כי תכליתה של החירות היא החירות עצמה. מטרת החופש היא החופש. הם יוצאים מן הקוטב של השעבוד, השולל מן האדם את רצונו האוטונומי, את זכויות הקניין שלו, את בחירת חלקת ביתו, את עיסוקו, את טווח תנועתו, את אהבתו, את קולו. תיקונה של הגזלה התמנונית הזאת, היא החירות. זה משמעה וזו תכליתה, הרצון האוטונומי, זכות הקניין, המדורים, העיסוק, התנועה, האהבה, חופש הביטוי, המעמד האישי והדתי, הקול. זאת החירות, ותכליתה הוא בקיומה. השאלה אם בן החורין האדון על רצונותיו ומימושן הוא חופשי להרע כמו שהוא חופשי להיטיב, נענית בדרך כלל על ידי הגורסים כי תכלית החירות היא החירות עצמה , כי אכן יש לה הגבלות, כי היא גדורה בגדרי החוק, או בגדרי 'אימפרטיבים' כגון הקנטייני האומר כי לעולם יבחן אדם את מעשיו על פי המענה לשאלה אם היה רוצה שייהפכו לחוק לכל, כגון אם היה רוצה כי התחמקותו מלשלם מס כדין- תיהפך לכלל המכשיר התחמקות כל חייבי המס מלשלם אותו, או אפילו היה רוצה כי היתר שהוא מתיר לעצמו לעבור על החוק בזוטי דברים, יתיר לכל אדם להתעלם מחוקים האוסרים עבירות גם על זוטי דברים כביכול. 

שלחו נא את זאת מעלי החוצה: שיר על אמנון ותמר

וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה וַיְעַנֶּהָ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ. וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וַיֹּאמֶר־לָהּ אַמְנוֹן קוּמִי לֵכִי. וַתֹּאמֶר לוֹ אַל־אוֹדֹת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת מֵאַחֶרֶת אֲשֶׁר־עָשִׂיתָ עִמִּי לְשַׁלְּחֵנִי וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ לָהּ. וַיִּקְרָא אֶת־נַעֲרוֹ מְשָׁרְתוֹ וַיֹּאמֶר שִׁלְחוּ־נָא אֶת־זֹאת מֵעָלַי הַחוּצָה וּנְעֹל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ! (שמ״ב יג 17-14)

Alexandre Cabanel, Thamar

שולה ברנע, אמנון ותמר

זַכָּה הָיִיתִי אַף תַּמָּה,

בְּתוּלָה וְאַף טְהוֹרָה,

עֵת לְחַדְ‏רי בָּא אָחִי

וּבְלִבּוֹ כַּוָּנָה בְּזוּיָה,

בְּעָלַנִי בְּעַל כָּרְחִי,

כְּשֵׂיָה שְׁחָטַנִי,

פְּצוּעָה הֱנִיחַנִי,

וְרוּחוֹ מַצְהִילָה.

סיפור על העקדה או: על הבטחות, אמון, אמונה ונסים

אלחנן בלומנפלד, ירושלים

מנשה קדישמן, עקידת יצחק, גן הפסלים בתל השומר
צילום:דר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי

א.

"עוד מעט אוכל לנוח", הוא חושב, מתקדם בְּאִטִיוּת בדרך המאובקת, על גבו תרמיל כבד לעייפה. גם חמורו ההולך אחריו קרוב להתמוטט "עזוב תעזוב עימו", רודפות המחשבות, "זמנים קשים. בעיות פרנסה, ריבים בין שכנים, גם הדרכים כבר אינן בטוחות, אלימות, נסיונות שוד לאור היום. אולי צריך לשקול מעבר לארץ אחרת, פוריה ושקטה יותר. מזלי שיש לי לפחות משפחה טובה, תומכת. מה הייתי עושה חס ושלום בלעדיהם, כל אחד מהם?", בקרבת האהל הוא מוסר את החמור לאחד הנערים, להביאו אל השוקת המאולתרת. אמנם היה אמור לעשות זאת בעצמו, אבל הוא בעל הבית. 

"שיחתן של עבדי אבות": אופייה ויופייה (עיונים בבראשית כד)

מנחם בן-ישר, גימלאי של המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ושל מכללת אשקלון, ופרופ' משה צפור, אוניברסיטת בר-אילן

קרלו מרטה, אליעזר ורבקה ליד הבאר

במקומות שונים במקרא מופיע סיפור מסוים פעמיים (או אף יותר): פעם בפי הכתוב (הפועל בתפקיד של המספר), ופעם נוספת (או יותר) כדיווח מפיה של אחת הדמויות הקשורות לסיפור. בדרך כלל הדברים אינם מופיעים בפעם השנייה בצורה זהה. כאלה הם למשל הציטוט בפי הנחש של האיסור על אכילה מפרי הגן (בראשית ג, א – לעומת ב, טז–יז); הדיווח של פרעה על חלומותיו (בראשית מא, יז–כד – לעומת מ, א–ז); הסיפור בפי אשת מנוח על התגלות איש הא-להים אליה (שופטים יג, ז–ח; וכן יג–יד – לעומת יג, א–ד); התיאור של האונס האכזרי של הפילגש בגבעה ומותה, לעומת הסיפור בפי בעלה (שופטים כ, ד–ו – לעומת יט, כב–ל); הדיווחים על ההתמרדות של אדוניה (פעמים אחדות: בפי נתן, מלכים א א, יא–יג; בפי בת שבע, פסוקים יז–יט; ושוב בפי נתן כשהוא מספר למלך, פסוקים כד–כו – לעומת א, ב–ט). לעתים המרחק בין התיאורים גדול ביותר, כגון התיאור בפי משה על מה שאירע בעת מתן עשרת הדיברות (דברים ה, יט–כח – לעומת שמות יט, טו – כ, יח); מעשה המרגלים (דברים א, כב–מו – לעומת במדבר יג–יד). דברים כאלה מזמינים פרשנים, בעלי הגדה או חוקרים לנסות לעמוד על ההבדלים שבין הסיפור המופיע בפי המספר ובין מהלך הדברים כפי שמתאר העבד.[1]

משנתו של רבי מאיר: האינטרפרטציה הכוּליית

פרופ׳ ברוך יעקב שורץ, האוניברסיטה העברית

פרופ׳ מאיר וייס

(פורסם לראשונה בקובץ לזכרו של פרופ' מאיר וייס: דברים שנאמרו במלאת שלושים שנה לפטירתו י בסיון תשנ"ח, ירושלים תשנ"ט, עמ' 20-9)

בחודש מרחשון תשל"ח, ערב פתיחת שנת לימודיי השנייה לקראת התואר מוסמך בחוג למקרא באוניברסיטה העברית, הלכתי בין כותלי בנין מייזר בגבעת רם. להפתעתי חשתי בפסיעותיו המתקרבות של מורנו ורבנו הדגול, הרב פרופסור רבי מאיר ב"ר חיים ומרת מרים וייס, זכר צדיק לברכה. בקולו החזק, הצלול והאצילי קרא לעברי. אחזוני חִיל ורעדה. אותה שעה לא היתה בינינו הכרות פורמלית; אמנם נרשמתי לקורס 'אמונות ודעות במזמורי תהילים' אך הלימודים טרם התחילו. ואף שכחודש לפני כן, ביום־טוב של ראש השנה, ישבנו זה מול זה בבית הכנסת, דבר שעתיד היה לחזור ולהישנות באורח קבוע בשנים שבאו לאחר מכן, לא היו בינינו דברים. לכן רבה היתה תדהמתי כשפנה אלי גדול־עולם זה.

שלח את עמי, ד״ר לאה מזור ואחרים, 929 - חוג בית הנשיא

ב - 15.3.2015, נערך חוג בית הנשיא בפעם השנייה בנושא "שלח את עמי". יחד עם נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, למדנו את פרק יא בספר שמות. במהלך האירוע דיברו: הרב בני לאו, ד"ר לאה מזור, ד"ר מיכה גודמן, הפעילה החברתית יובי תשומה, הטקסט של הרצאתה של ד״ר מזור, מצוי כאן.

אידאולוגיה ונוף סמלי, קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

דורון בר, אידאולוגיה ונוף סמלי, קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל  1967-1904, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ה 2015, 252 עמודים 

הספר עוסק בתופעה המיוחדת של קבורה בשנית באדמת ארץ ישראל של עשרות אנשי שם יהודיים שמתו בנכר, במהלך המאה העשרים (בין השנים 1967-1904). אמנם במשך כל תקופת הניתוק מארץ ישראל הובאו אליה יהודים לקבורה, בעיקר כדי שיזכו בתחיית המתים על אדמת הארץ הקדושה, אבל הייתה זו קבורה ראשונה, לא קבורה שנייה, שמשמעותה הוצאת שרידי הנפטרים ממקומם והעברתם לקבר אחר. קבורה שנייה כזאת אסורה על פי ההלכה היהודית. התנועה הציונית חידשה כאן חידוש שנבע מצרכיה - יצירת נוף סמלי שיבטא את האחיזה הציונית בארץ ואת השליטה הפוליטית בה.

שלג יורד על ירושלים

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת ספרות

שלג בירושלים. צילום: אבי מזור

שֶׁלֶג יוֹרֵד עַל יְרוּשָׁלַיִם 

זִכְרוֹן אֵדֵי תֻּמָּתָהּ:

אמנת החירות וספרי העבדות: וינייטת לשונות הגאולה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם

בשורת הגאולה כתובה ככתב האמנה, כמגילה חתומה שנותן האלוהים ביד משה, שגרירו לפדות עמו ממצרים.

טעימת קריאה מתוך ׳אשת לפידות׳ של חוה עציוני-הלוי

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, אשת לפידות, הוצאת אריה ניר, תל אביב תש״ע 2010 

בדרכו לשוב מביתו לחרושת, בטרם נכנס בשער ארמונו של משמע, פגש ברק בדבורה ובלפידות, העושים אף הם את דרכם לאותו מקום. לאחר שבירכו זה את זה לשלום, הבחין ברק באור שבעיני דבורה ובלבלוב החדש בלחייה והבין כי התפייסה עם בעלה, ושמח בשמחתה.

ניגונים שכתבו מלאכים, שיר ליום הזכרון לשואה

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

יעקב פורת, המצב האנושי

ציור שמן וטכניקה מעורבת על נייר 76X52 ס"מ, ששייך לסדרת עבודות בשם "על מצבו של האדם", שנוצרה בשנת 2003. הסדרה הוצגה כעבור 4 שנים - ב 2007 - במוזיאון בית התנ"ך בתל אביב תחת השם: "גם למראה נושן יש רגע של הולדת", משפט אלתרמני - שמופיע על אחת מעבודות הסדרה.

יֵשׁ יוֹם לִגְוִילִים נִשְׂרָפִים.

וְכָל הַיָּמִים לְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת.יֵשׁ יוֹם לָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת

בְּתוֹך הָאָרוֹן, לְלֶהָבוֹת לוֹחֲכוֹת

רַגְלֵי עֲצֵי הַחַיִּים לְאֵפֶר,

וְכָל הַיָּמִים הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת

אֶת טַעֲמֵי הַנִּגּוּן בַּסֵּפֶר

שֶׁמַלְאָכִים הַיּוֹרְדִים בַּסֻּלָּם

כָּתְבוּ לְתוֹךְ הַמִּלִּים,

מִסְפֵּד סוֹבֵב עוֹלָם. 

אָ מֵ ן

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

* השִׂיחַ, יצירתו של יעקב פורת.  ממדי העבודה 70X100 ס"מ / טכניקה מעורבת על בד. העבודה שייכת לסדרת עבודות בשם "רוחות מדבר" – שהוצגה במהלך השנים 1999 – 2009 בחמש תערוכות.

יעקב פורת: ׳אשר לשמה של העבודה הספציפית הזאת ראוי לציין, שמרבית עבודת הסדרה הן ללא כותרת, ולעבודה ספצית זאת קראתי "השיח", שכן במרכזו של הצוק המדבר-סיניאי, המשמש רקע לדמויות שעל גביו, מצוי שיח קטן. ומכיוון שלמילה "שיח" בעברית יש יתר ממשמעות אחת, אפשר שנוצרת על-ידי  כך עילה לפרשנויות שונות. ובמבט לאחור: אפשר שראוי היה מצידי להותיר גם עבודה זאת ללא כותרת...׳.

הוֹלֵך בַּיַּעַר.

בְּבַדֵּי הָעֵצִים תְּלוּיִים מָסַכֵּי עַרְפִלִּים.

אֲפֵלָה נֶאֱחֶזֶת בַּסְּבָךְ הַקּוֹדֵר.

אֵין לְאָן. חֲשֵׁכָה.

בְּרַחַשׁ לוֹחֶשֶׁת תְּפִלָּה. רְחוֹקָה.

עוֹמֵד.

עוֹנֶה אָמֵן.

*

Sun, stand still over Gibeon; and Moon, in the valley of Aijalon - Annular solar eclipse on October 30, 1207 BCE ? - Summary

  Hezi Yizhaq, Daniel Vainstub, Uzi Avner  , "Sun, stand still over Gibeon; and Moon, in the valley of Aijalon"- Annular solar eclipse on October 30, 1207 BCE ?,   Beit Mikra vol. 61 (2016), No. 2, The Bialik Institute 

The Bialik Institute

The story of the battle of Joshua against the five kings of the Amorites in the Ayalon Valley, and allegedly stopping the sun and the moon in the sky, are among the most impressive events in the Bible. Over the years, commentators and researchers have tried to find realistic explanations for the unusual celestial event.

For None Is Like You (Jer 10:6-7) A Hymnal Prayer and Its Place in Biblical Literature: Summary

Noam Mizrahi, “For None Is Like You” (Jer 10:6-7) A Hymnal Prayer and Its Place in Biblical Literature, Beit Mikra vol. 61 (2016), No. 2, The Bialik Institute 

The Bialik Institute 

Jer 10:6-7 is a hymnal passage integrated into the MT of the prophetic unit of Jer 10:1-16 but missing from the LXX version—a fact that suggests that the passage was incorporated into the prophecy at a relatively late stage of the literary development of the prophecy. The present paper analyzes the passage, arguing that its literary properties demonstrate its original independence as a liturgical text. 

On the Identity of the Horses, Spirits, and Eyes in the Prophecies of Zechariah: Summary

Shemer Arieli, On the Identity of the Horses, Spirits, and Eyes in the Prophecies of Zechariah, Beit Mikra vol. 61 (2016), No. 2, The Bialik Institute 

The Bialik Institute 

In Zechariah, chapters 1 and 6, horses are used as an entourage for Yahweh and his messengers. They are the eyes in the Lamp Vision in chapter 4. Their joint role is to walk and roam in the world on  the Lord's mission, and to report on what is happening in it before the Lord strikes Judah's wreckers (chapters 1; 6) or the ones who are seeking to prevent the construction of the Second Temple (chapter 4). Another purpose of these horses is to lay down the spirit of Yahweh in Eretz Tzafon (6:8). 

Porch of pillars or throne room? New Reading of 1Kings 7: 6-7: Summary

David Shapira, Porch of pillars or throne room? New Reading of 1Kings 7: 6-7, Beit Mikra vol. 61 (2016), No. 2, The Bialik Institute 

 The Bialik Institute 

Verses 6 and 7 of  1 Kings 7 describe two halls in Solomon's  palace: the porch of pillars and the throne room. The conventional interpretation of verse 6 is a source of disagreements between commentators and leaves many questions unanswered. Does this verse describe one or two halls?  Was there a second floor? What is the meaning of the word ?"עב" New reading of these two verses solves all questions, particularly when archaeological finds support this new reading.

The Crossing of the Jordan by Elijah and Elisha (2 Kings 2:1-18) in Light of the Crossings of the Reed Sea and the Jordan: Sumarry

 Hava Shalom-Guy, The Crossing of the Jordan by Elijah and Elisha (2 Kings 2:1-18) in Light of  the   Crossings of the Reed Sea and the Jordan, Beit Mikra vol. 61 (2016), No. 2, The Bialik Institute 

 The Bialik Institute 

A comparative consideration of the crossing of the Jordan by the prophets Elijah and Elisha in 2 Kings 2:1-18, against the backdrop of the narratives of the splitting of the Reed Sea (Exod 14) and Joshua’s crossing of the Jordan (Josh 3-4), sheds light on the figures of Elijah and Elisha, the underlying beliefs reflected by their actions, and the formation of the text in its current form. As part of his call-narrative, Elisha performs a miracle similar to that performed by Elijah before his ascent to heaven: using Elijah’s mantle, he crosses the Jordan (v. 15). The definitive similarity between the actions of both prophets prompts a comparison of the links and the differences between the two narratives. The similarities between the actions of the master and his disciple in crossing the Jordan serve to enhance the figure of Elisha. Not only did Elisha inherit Elijah’s mantle but also the  supernatural abilities later manifested in the performance of miracles. The differences indicate that nonetheless, Elijah outshone his disciple. Some textual versions, however, represent an attempt to aggrandize Elijah through the addition of the words לא נחצו after the first time Elisha strikes the water. Nonetheless, God plays a greater role in the Elisha narrative.

הרכוש הגדול: וינייטת המלך החדש

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

רעמסס השני, המוזיאון הבריטי

שעבוד מצרים איננו תובע מעמנו מקום מהוקצע ומוסכם  בתוך הרצף ההיסטורי. נוכחותו המעצבת בזהות הישראלית נשענת על עוצמת האירועים שעשו את הזיכרון היהודי שאינו תולה את תכניו על ווי תאריכים שקבעו חוקרים בכולי דברי הימים אם כי הוא אינו מתעלם מהם. מהותה ההלכתית ומהותה המוסרית של האומה היהודית בכל הזמנים ובארבע כנפות הארץ יונקת מן המשמע של השעבוד בחינת "וְגֵ֥רלֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (שמות כ"ב,כ'), ואין אדם מתנה את איסור ההונאה בבחינה מוקדמת של מתי הייתם גרים משועבדים במצרים.

בית מקרא, כרך סא (תשע״ו), חוברת ב - תוכן העניינים

בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, כרך סא (תשע״ו), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

הוצאת מוסד ביאליק

תוכן העניינים
שמר אריאלי,  על זהותם של הסוסים, הרוחות והעיניים בנבואות זכריה
חוה שלום־גיא, "ויכה את המים ויחצו הנה והנה": בין מעשה אליהו למעשה אלישע ובינם לבין הסיפורים על בקיעת ים סוף (שמות יד) ועל חציית מי הירדן (יהושע ג-ד)

להיות פרש הרוכב על שני סוסים דוהרים: מלחם באדר, דיוקנו של מורה

מלחם באדר, יליד חורפיש שבגליל העליון, הוא צעיר אנרגטי מרשים שמקדיש את חייו לחינוך ולהוראה.

מלחם באדר, תלמידותיו ומנהלת בית הספר.

פעילות באוניברסיטה העברית בפני קהל של תלמידי פילוסופיה וחינוך מארה״ב.

מלחם, מתי ידעת שהחינוך הוא הכיוון המקצועי שלך?

קשה לי להצביע על נקודת זמן לינארית, על אירוע חינוכי כלשהו שבו הבנתי מיד שמצאתי את ייעודי בחיים. שאעסוק בחינוך כל חיי למשל. בחינוך, להבדיל ממקצועות אחרים, אתה כל הזמן נמצא במונולוג. השאלות, תמיד מכרסמות בתוכך, תמיד מעסיקות אותך, הן מושא הווייתך, לאו דווקא התשובות.

אני אנטי גיבור

משה שפריר, משורר

José Echenagusía - Samson and Delilah

מוֹדֶה אֲנִי וִּמְתְוַדֶּה:

לֹא יָכֹלְתִּי כְּמוֹ הַגִּבּוֹר שִׁמְשׁוֹן

שיר קדום

בלפור חקק, משורר

אַהֲבָתֵנוּ סְנֶה לֹא אֻכָּל

מִקַּדְמַת יָמִים אַתְּ שָׁם

אִשָּׁה וְאָחוֹת

שְׂמֹאלֵךְ תֹּאמַר אַהֲבָה

יְמִינֵך תֹאחַז לוּחוֹת

בן פורת יוסף: מקאמה

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות) 

Raffaellino Bottalla - Joseph sold by his brothers

כשרץ יוסף לחברה, לספר על החלום// הוא לא ידע, שבעטיו הוא לא ישוב הביתה בשלום.//  שִברו של החלום היה אז אלימות וָשבר//  ולא רק מאגר של אלומות דגן וָשֶבר.// נטול כֻתונת הפסים - סמלה של גאווה//  הושלך מאיגרא רמה לבור של ענווה.//  את לֶקח מעשיו על בשרו הוא חש,// ובעֵרומו, כמו נולד הוא מחדש.//  וכשהבן המועדף// אל מִשְבְּרי חיים אמיתיים נחשף,// את השברים, שברי חייו אסף.// מסלול חיים חדש, עיצב בעצב וחָכמה//  כשהשליחות – תרתי משמע -// הייתה לו למילה מנחה,// ובזכותה היה לאיש מצליח המקרין סליחה.//  

המקרא, המחקר והחוקר - שיחה עם פרופ‘ אלכסנדר רופא

פרופ' אלכסנדר רופא

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (מראיינת)

אלכסנדר רופא הוא פרופסור (אמריטוס) למקרא, האוניברסיטה העברית בירושלים. מספריו בעברית (בסדר כרונולוגי): האמונה במלאכים במקרא, תשל"ט; ספר בלעם (במדבר כ"ב, ב – כ"ד, כה): עיון בשיטות הביקורת ובתולדות הספרות והאמונה במקרא, תש"ם; סיפורי הנביאים: הסיפורת הנבואית במקרא - סוגיה ותולדותיה, תשמ"ב, מהדורה שנייה תשמ"ו; מבוא לספר דברים, תשמ"ח, והספר המקיף מבוא לספרות המקרא, תשס"ו, הדפסה שנייה תשס"ז.

ספרך ’מבוא לספרות המקרא‘, שהדפסה שלישית שלו עומדת לראות אור בקרוב, הוא חיבור מקיף ברוב תחומי הספרות המקראית. כמה שנים עמלת על כתיבתו? 

התחלתי ללמד מבוא למקרא באוניברסיטה העברית בשנת תשל"ה, והספר צמח משיעוריי מאז ואחרי כן. תהליך הכתיבה ממש נמשך כחמש-עשרה שנה, משנת תשנ"א (1991) ועד שנת תשס"ו (2006).

הופעתו של מבוא למקרא בלשון העברית, שנתחבר על ידי חוקר אחד, הוא ציון דרך בחקר המקרא בארץ. המבוא שלך שונה מאד בתפיסותיו ממבוא המקרא של משה צבי סגל מחד גיסא ומתולדות האמונה הישראלית של יחזקאל קויפמן מאידך גיסא. למשל, סגל הצהיר בהתחלת המבוא שלו שהתורה היא יצירה ספרותית מיוחדת במינה ושאין לדון בה לפי כללי הביקורת הנהוגים בספרויות אחרות. לו התקיימה עכשיו פגישה ביניכם מה היית אומר לו על כך?

בנות צלפחד - אקטיביזם פמיניסטי: פואמה

יפה לורנצי, משוררת
  

The Daughters of Zelophehad

אַקְטִיבִיזְם פֶמִינִיסְטִי-  

"מַה זֶה בִּכְלָל"?

מרים מרים, מלכה של מים וים

נילי אמיר סגל, משוררת

Tissot The Songs of Joy

הַיָּם נָבַע בְּעוֹרְקַיִךְ

וְקוֹלֵךְ נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק

קיצור תולדות יהוה האם היה פסל של יהוה בבית המקדש? - תוכן העניינים

ד״ר יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, הוצאת רסלינג, תשעז 2016 

הוצאת רסלינג

תיאור תכני הספר - כאן. 

תוכן העניינים

הנני בצמתים הרי גורל: וינייטה לפרשת ויגש

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

יעקב פורת, מחווה לברויגל

שני חיתוכי-לינולאם ממוסגרים במסגרת אחת. 50X70 ס"מ.

גם המאמינים כי ההיסטוריה היא מסע  של "הכל צפוי" וקברניט-על משגיח על נתיבה, וגם המאמינים כי אינה אלא "הרשות נתונה" והיא עושה דרכה אנוסה על פי גחמות חוקיה שלה, יכולים להסכים כי מכל מקום, העורמה מצרפת עצמה לגשר הפיקוד, אם מפני שקברניט העל בחר בה לעשות כן, אם מפני שהיא בוחרת, בת חורין, לאחוז בהגה כשהמשטים הגדולים יוצאים לדרך. באחרית המשטים נראה כי הייתה שם בראשיתם, כי ידעה לאן הולכים - ולא אמרה, או לא ידעה אך לא חדלה להשתעשע בלהפתיע, לטוב ולמוטב, גם את עצמה.

משחק הלוטו והקופסה הכחולה של קק״ל: מתוך ספרו של גדי כפיר על ציונות ומשחקי קופסה

גדי כפיר, ציונות ומשחקי קופסה 1948-1900, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע״ו 2016, הכתוב להלן מתוך עמודים  46-40 בקיצור-מה.

המחבר וספרו על רקע פאזל ׳פלשתינה-א״י׳

משחק הלוטו התפתח כמשחק לימודי בעיקר בגרמניה, ובהשפעתו פיתחו העולים ארצה ִמשחקי לוטו כמו ‘דומינו ארץ ישראל', ‘הישוב והארץ', ‘לוטו הסתכלותי' ועוד. ב'דומינו ארץ ישראל', יש תמונות היוצרות רצף קווי, ועל כן יש רק אפשרות אחת ליצור את רצף התמונות הרצוי ואין מקום לבחירה. זהו משחק חינוכי, שלרצף שנוצר בו נודעות משמעויות מלמדות. גם בלוטו ‘הישוב והארץ' מובא מידע נרחב על היישובים בארץ ומיקומם, מספר התושבים ועוד. 

ציונות ומשחקי קופסה: פרקי הספר

גדי כפיר, ציונות ומשחקי קופסה 1948-1900, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע״ו 2016, 179 עמודים

הוצאת יד יצחק בן-צבי

הספר שלפנינו הוא ספר פורץ דרך החוקר לראשונה את הזיקה שבין ציונות לבין משחקי קופסה. הספר מתאר את השורשים הרעיוניים וההסטוריים, כמו גם את מאפייניהם התוכניים של משחקי הקופסה במחצית הראשונה של המאה העשרים. המסע התרבותי בעקבות משחקי הקופסה משקף את העידן שבו הפך הרעיון הציוני ממשאת נפש למציאות ממשית. לספר שני חלקים: רשימה המתארת את משחקי הקופסה של התקופה הנחקרת, וחלק מחקרי המביא עובדות, פרשנויות ומפרט מונחים שונים הקשורים בנושא. 

התגלו חרותות של מנורת שבעת קנים ושל צלב

חריתת מנורת שבעת קנים. צילום: סער גנור, רשות העתיקות

על קירותיו של בור מים החצוב בסלע קירטון נמצאו חרותות קדומות של מנורת שבעת קנים ושל צלב. 

עקדה ישראלית

מתן מורג, מורה ומחנך

Bouguereau-he, First Mourning

אַבְרָהָם לֹא יָדַע

שֶׁמְּדֻבָּר בְּנִסָּיוֹן. אָז הוּא 

בראשית היה הזמן

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, תרבות ולשון

Mario in arte Akeu

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַזְּמָן
והַזְּמָן בָּרָא אֶת אֱלֹהִים
ואֱלֹהִים בָּרָא אֶת הַמִּלִּים
וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ "בֶּן-הַזְּמַנִּים"