שיר-השירים: אין ספק זו שירה אלוהית

שמעון בארי, משורר וסופר

Photo by Montse Monmo on Unsplash

אהבת הדוד והשולמית שלובה באהבת הארץ

בין שררה לשררה בין משה לבין יהושוע: וינייטת הפרדת הרשויות

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

Photo by Steve Harvey on Unsplash

אין הדיון בהפרדת הרשויות עליהן עומדים בני האדם פוסק

נקמת דם - עדות ארכאולוגית מהמאות י-יא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

משמאל לימין: פרופ׳ זיסו, ד״ר נגר וד״ר כהן עם הגולגולת.
צילום: חן גלילי אוניברסיטת תל אביב

במקרא משתקפת התפיסה לפיה אנשים קרובים לאדם שנרצח אחראים לגאולת דמו השפוך. 

חמישה משלים בהשראה מקראית

אלי יונה, משורר

התאנה; מלחמת השושנים; PICO DE ADAM ; עקידת יצחק וישמעאל; מרוץ השליחים: פרבולה

שמות רבים לירושלים

דברי הנחמה שבישעיה נד, א-י פותחים במילים: "רוני עקרה לא ילדה, פצחי רינה וצהלי ...", ועיקרם פנייה של ה' אל ציון והבטחת גאולה, התרחבות, קיבוץ גלויות ושמחה מרובה. במסגרת זו מתאר הנביא את יחסי ה' והעיר כיחסי בעל ואשתו, ומכנה את העיר בכמה כינויים. היא קרויה "עקרה לא ילדה" ו"שוממה" (פסוק א), "עזובה ועצובת רוח" (פסוק ו) על שום מצבה הנורא בעבר, אך עם זאת הריהי "אשת נעורים" (פסוק ו) אשר ה' עזבה רק לרגע קטון, אך עתיד הוא לרחמה ולהחזיר אותה אליו "ברחמים גדולים" וב"חסד עולם" (פסוקים ז-ח), ויש בכל יסוד לשמחה ולתקווה.

אוי לנס אל שררה לשמה ואבוי לנס מפני שררה לטובה: וינייטת השררה

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

שררה נחשקת. היא מעניקה לבעליה את המפלט מפני הגזירה שעושה כל אדם ככבש בעדר, אם צימח או אם לא קרניים. העדר הוא הצוותא הנעה כאחת בכוח הסוחף עמו כל פרט, ומי שאינו משלים - או מפני שהוא רוצה להוליך לא רק ללכת ,או מפני שאין לו כח להיסחף - יבודל, זה למעלה בראש, וזה מאחור, נטוש. בראש זה כוח. מאחור זה חוסר אונים. זה כוח, כי העדר המציית מדמה לנפשו כי נוצר בעבור עתודו שבראש. מאחור זה חוסר אונים. כי לעדר אין פנאי לעמוד, לשוב על עקביו לאסוף נכשלות. עדר איננו פרט ועוד פרט כמספר הפרטים הנמנים עמו. הוא בריה חדשה שאינה משגיחה בפרטים ממנה נוצרה. על כן שררה נחשקת. היא נקמת הפרט שביקשו להטמיעו בכלל. היא כופה על העדר הודאה כי סוף דבר היא אינה עדר אלא מפני שיש לה רועה שלא נודע כשהיה אך פרט. אל עומתו היא מאחור. בעיני בעל השררה, היא ברייה שהייתה ננטשת אילולי הלך בראשה. הוא עושה עמה חסד. היא חייבת לו.

המקום שבו מתחילה האדמה מאת חגי קמרט

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת פיוטית

חגי קמרט,  המקום שבו מתחילה האדמה. ירושלים בטעם של פעם: סיפורים

עריכה: שושנה ויג. ציור הכריכה וציורים בספר: חגי קמרט, הוצאת פיוטית, תשע״ח 2018, 174 עמודים

אהבת לאה ואיתמר בן אב״י: סיפור אהבה ירושלמי

מאת בלפור חקק, משורר

הוצאת עם עובד

הילד העברי הראשון ואהבתו הגדולה
על: דבורה עומר, אהבת איתמר, הוצאת עם עובד 2001, 205 עמודים

אל תשלח

אבינעם מן, מתמטיקאי, האוניברסיטה העברית

אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַתַּעַר,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַצַּעַר.

אַל תִּשְׁלַח לַצַּעַר נַפְשְׁךָ,
אַל תִּשְׁלַח לָעֶצֶב יַלְדְּךָ,
אַל תִּשְׁלַח לַחֹפֶשׁ יוֹנָתְךָ,
אַל תִּשְׁלַח לְחִפּוּשׂ עוֹרְבְךָ.

לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר: מה בין מזמור, מזמורות ו-Psalms?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

כותרתו של מזמור ג בתהלים נושאת את ההיקרות הראשונה של מילת מִזְמוֹר במקרא, מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. על אף ריבוי היקרויותיה, 57 במספר, משמעותה המדוייקת לוטה בערפל. היכן טמון הקושי שבפיצוח משמעותה ומה בכל זאת ניתן לדעת על מילת מִזְמוֹר, בשאלות אלה נעסוק עתה. ונתחיל את מסענו משלוש עובדות היסוד: מילת מִזְמוֹר מצוייה רק בספר תהלים, רק בצורתה זו (לעולם לא בלשון רבים) ורק בכותרות המזמורים.

הרהורים על ההצגה שלוש מלכות ופילגש שהיו לדוד המלך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

מיכל ׳האשה שבחלון׳. צילום: גאיה צב

התנ״ך הוא תוצר חברה פטריארכלית אנדרוצנטרית. כל תפקידי המפתח בזירה הציבורית היו בידי הגברים. הם היו האבות, הכובשים, השופטים, המלכים, הנביאים והכהנים. הנשים הודרו מפעילות ממוסדת במרחב הציבורי (למעט חריגים בודדים) והחברה ציפתה מהן להגשים את ייעודן - להיות רעיות לבעליהן ואמהות לבניהם. הנשים סומנו על פי הגברים שבחייהן: בילדותן על פי אביהן ועם נישואיהן על פי בעליהן.

כתב סמוי מהעין נחשף בקטעי מגילות ממדבר יהודה

בחינת סימני כתב במגילת תהלים
צילום: שי הלוי רשות העתיקות

בשנות החמישים של המאה ה-20, נתגלו במערות שליד קומראן, עשרות אלפי קטעי קלף ופפירוס שנכתבו לפני 2,000 שנה, והיו שייכים לכ-1,000 כתבי-יד. מפאת גודלם ומצבם השימורי הרעוע, חלק מקטעים קטנים אלה הונחו בקופסאות ללא מיון ופיענוח. 

גם זו דרך ללמד תנ״ך: רסיס מהספר ׳אחד מכם׳ של שמעון בארי

הוצאת גוונים


גם זו דרך ללמד תנ״ך או:
קורותיה של משפחה אחת בימי טרום המדינה ושחר ימיה

׳היו מורים בבית הספר שהתמחו בהעברת שיעורים משעממים עד מוות […] מי שבלט בייחודו מול חבורת המורים המשעממים היה המורה לתנ״ך אביחי, טיפוס חריף ומלא טמפרמנט, שתלמידיו נזקקו להכנה נפשית לפני כל כניסה לשיעוריו. שיעורים אלה יצרו מתח בלתי פוסק. מלבד הפעלת כשרון משחק לא מבוטל, שעמו קנה את לב תלמידיו והקנה להם את סיפורי התנ״ך, היה בקרבו שד קטן של רוע, חסר מעצורים, מין צורך בלתי פוסק להתעלל בתלמידים שלכד, מעת לעת, כאשר הם מרפים טיפה את המתח. יום אחר בעמדו בכיתה הדגים בתנועות משחק את צניעותה של רות המואביה. איך קנתה את לבה של נעמי בכך שהייתה מלקטת את השעורים בשדה בכיפוף ברכיים ולא ברכינה חושפת ירכיים. תוך כדי משחק צדה עינו את אליק אהובו מצחקק, ואחריו כל הכתה׳. (עמ׳ 223-222) מדוע אליק צחקק? ומדוע אביחי ׳חשף את שיניו המוזהבות בחיוך שטני והטיל על אליק להעתיק עד למחרת את כל מגילת רות ארבעים ושתים פעם׳? על כך ועוד הרבה על סיפור ילדותו של המחבר, המהווה אחד מארבעה קולות המספרים את סיפור חיי הוריו שעלו לארץ מאירופה הרצחנית, קראו בספרו הרגיש והמלא אהבה של שמעון בארי, אחד מכם: סיפורם של אנשים פשוטים, הוצאת גוונים, תל אביב תשע״ז 2016

פירוש לספר מיכה מאת פרופ׳ יאיר הופמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יאיר הופמן, ספר מיכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, עם עובד ומאגנס, תל אביב וירושלים תשע״ז 2017, 337 עמודים

הוצאות עם עובד ומאגנס

דוד אבשלום והמשטמה

שולה ברנע, מנחת הורים זוגיות גיל שלישי ויועצת חינוכית

(Pavimento di siena, storie di assalonne (piero del minnella

דוד ובנו

שפה אחת ולשונות שבעים : וינייטת פה אל פה אדבר בו

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

שפה אוניברסלית

אדם מדבר בטרם יידע לדבר. אפילו בטרם יראה אור עולם. 

The biblical Story of Joseph and its Aims

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

The Story of Joseph is a unique literary phenomenon within the context of the Biblical Book of Genesis (chapters 37 through 50). It is unlike the stories of the Patriarchs which are constructed from separate units each of which can be understood independently, even though they are clearly linked by common threads and unifying elements. The Story of Joseph is one long and continuous narrative (albeit not from one source) which relates the events of Joseph’s life from his youth in Canaan until his death in Egypt.

דוד, היאך חמסת וגזלת?

שולה ברנע, מנחת הורים זוגיות גיל שלישי ויועצת חינוכית

King David Handing the Letter to Uriah 1611 Pieter Lastman

דוד, היאך חמסת וגזלת?

גן העדן של אבי - ראיון עם פרופ' יונה צבר

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (מראיינת. הראיון נערך ב-2010) 

פרופ׳ יונה צבר, אתה גיבור ספרו המבריק והנוגע ללב של בנך, אריאל צבר, ’גן העדן של אבי‘ (הוצאת שוקן 2009), שבו הוא מספר על חייך מילדותך בכפר נידח בכורדיסטן, ועד היום כשאתה מכהן כפרופסור באוניברסיטת יו-סי-אל-אי בארצות הברית ונחשב לאחד מבכירי חוקרי הארמית בדורנו. 

בספר עולות כחיות דמויותיהם של הוריך ובמיוחד מזעזעים הדברים על אמך שלא הצליחה להתאושש מאירוע משפחתי טרגי עד מאד. מה היה ארוע זה? 

אובדן  הבת-התינוקת שניתנה למינקת גויה עבור שכר, משום שאימי לא הצליחה להניקה, אך זו לא חזרה למשפחה וכנראה חנקה את התינוקת לא בכוונה. אמי הרגישה צער ואשמה כל חייה בגלל זה.

בזאכו גדלת בבקתה עשויה לבני בוץ, בלי חשמל ובלי מים זורמים. עברת שם לא מעט סבל. האם זאכו היתה לאור זאת ’גן עדן‘ עבורך, כפי שעולה משם הספר? 

מקום שקשור בילדות ממרחק של שנים הופך ל”גן עדן.”

אש משמים

בהרבה תרבויות אנושיות קדומות ייצגה האש את האלוהות, ופניה הכפולים של האש - מיטיבה והורסת, מטהרת ושורפת, מאירה ומעוורת הם שהניחו בסיס לתפיסה זו. הופעותיה של האש במקרא בנויות אף הן על אותו כפל פנים, ויש בו כמה וכמה סיפורים על אש היורדת משמיים (או יוצאת מן הקודש), ולה תפקידים מנוגדים: הטלת עונש קשה על האדם מכאן, ואות לנוכחות החסד האלוהי מכאן.

בריתות מדיניות במזרח הקדום מאת אמנון אלטמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

אמנון אלטמן, בריתות מדיניות במזרח הקדום, הוצאת מוסד ביאליק, ספריית האנציקלופדיה המקראית, ירושלים 2018, 656 עמודים.* 

קיצור תולדות יהוה כהתרסה נגד שמרנות מחקרית

ד״ר יגאל בן-נון, חוקר ויוצר

יגאל בן נון, Error טעות מספר 1״. טכניקה מעורבת על נייר
עבודה מאוגוסט 1991 במלחמת המפרץ הראשונ

ד״ר יגאל בן נון - על מחקרו

לילה בארץ הצפירות השתיים

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

סבינה סעד, הדגל הבוכה

אין משפחת השכול.
יש משפחות משפחות, 
ולכל משפחה התכנסות עמוקה משלה.

איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל מאת דני בירן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת סטימצקי

על הספר דני בירן, איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, הוצאת סטימצקי, 2017, 384 עמודים

נחשף לציבור השביל החכם שבגליל, שביל הסנהדרין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נר עם מנורת שמונת הקנים. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מנורת שמונת קנים, מטבע של סולימן המפואר, תעשיית זכוכית, חיבור למורשת הסנהדרין, ערכי טבע ונוף.

כשאני שומע את ציקצוק חריקת אבני החצץ בפיהם של אומרי הקדיש בהלוויות ובאזכרות, ליבי נחמץ.

דודו אלהרר

ויקם דור יהיר ובור

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת

Foolishness Of The Fools From The Absurdities

ויקם דור יהיר ובור

ממושקה

שמעון בארי, משורר וסופר

הִיא בּוֹכָה... וּשְׁעוֹן הַחוֹל מַזְרִים גַּרְגְּרִים

ממושקה
אֲנִי חוֹשֵׁב תָּמִיד עַל אוֹתוֹ יוֹם
נוֹרָא וּמַר בְּאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ
יֵשׁ לְהָנִיחַ
הָיוּ אָמְנָם טִפְטוּפִים
וּשְׁמוּעוֹת כְּמוֹ זְדוֹנִיּוֹת
עַל פְּשָׁעִים עַל אָבְדָן
גַּם הַקֶּשֶׁר נֻתַּק

שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א': תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה

ד״ר בעז סתוי, מכללת אורנים*

ברשימה זו ברצוני להציג בפניכם בקצרה את ספרי שיצא לאור בסדרה THeth (Texte der Hethiter, הטקסטים של החיתים) מטעם אוניברסיטת היידלברג. הספר—שהוא תקציר מעודכן של הדוקטורט שלי שאושר ב-2012 –נקרא "The reign of Tudhaliya II and Šuppiluliuma I. The contribution of the Hittite documentation to a reconstruction of the Amarna Age" ("שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א'. תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה)".

מכתב 'אמונה פצועה' של אלי ויזל

ד"ר יואל רפל, מיסד ארכיון אלי ויזל, אוניברסיטת בוסטון, ואוצר התערוכה ׳מורשתו של אלי ויזל׳ באוניברסיטה העברית

אלי ויזל

השואה כהר סיני של חושך? 

ביום השואה עברה צפירה במיתרי בטני

 שמעון בארי, משורר וסופר

סבינה סעד: מזרח

בשעה עשר עברה הצפירה

תיקון העוול ההיסטורי: על השיר "אליעם" של צביקה ניר

דר' רחלי אברהם-איתן, משוררת וחוקרת ספרות*

הוצאת הקיבוץ המאוחד

תיקון העוול ההיסטורי

על השיר "אליעם" מתוך: "אוטהון" של צביקה ניר (הקיבוץ המאוחד 2017)

דפי הספר "אוטהון" נוטפים "דבש", הורמונים זכריים ואירוטיקה בלשון נועזת, בעיקר בשירים על אנה, נערת הליווי. גם הרומן "אמת" (הקיבוץ המאוחד, 2016) נוטף סצינות סקסואליות נועזות באמצעות דמותה של האדריכלית.

משרד החינוך: תלמידי בית הספר היסודי הממלכתי ילמדו תנ״ך ללא חוברות עזר

פרופ' יהושע גתי

הדברים הבאים הם בעקבות כתבה בהארץ (2.4.18) 

הכתבה המתפרסת על שני עמודים מכריזה על מפנה בלימוד התנ"ך בבית הספר היסודי הכללי. הקץ לחוברות העזר ואף לספרי הלימוד, שהפכו לתנ"ך גופו וגאלו את המורות ממצוקת ההכנה המייגעת.  ההנחיה היא שמעתה לימוד התנ"ך בבית הספר היסודי, כמו בבית הספר העל-יסודי יעשה דרך הטקסט המקראי בלבד. חרף החידוש מבקש אני לטעון שטרם הגיעה העת לצהול. אני גורס ששחרור הטקסט המקראי מחרצובות החוברות מתובל בנעימה פופוליסטית וביומרנות שעלולה להכשיל את הלימוד. מורים רבים כבר מצביעים על בעיות טקטיות בהוראה המוצעת. ואני מבקש לעסוק באסטרטגית קריאת הטקסט ופרשנותו, שלדעתי לא תשיג תוצאות של ממש בשיטת לימוד הטקסט גופו ותו לא.  כדי להבהיר את עמדתי אגע בקצרה בסוגיה ההרמנויטית, "מדע הפרשנות" בישומה למקרא.

מצוות של אמצעי ומצווה של עיקר: וינייטת הזיכרון וחשבון הנפש

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

להפוך את הזכרון להווה נמשך

הזיכרון הוא דינאמי כי הוא תלוי בזוכר

בסוד ארכיטקטורת הזיכרון: וינייטת כל ימי חייך

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

יציאת מצרים וקידוש החירות

יש אררט מתחת למים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

וְהַתֵּבָה הָאַחַת, הַיְּחִידָה, שָׂרְדָה אֶת עַצְמָהּ שְׁסוּעָה וּקְרוּעָה

יֵשׁ אֲרָרָט מִתַּחַת לַמַּיִם.

נוסעת בזמן

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת

נוסעת בזמן מכאן לשם

מגילת 4Q274 ו-לוח ממגילת 4Q418 חוכמת רז נהיה (ד) מקומראן נחשפות עתה לראשונה לציבור

שימור המגילות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

היום נחשפות לראשונה לציבור שתיים ממגילות מדבר יהודה.  

"ארמי אובד אבי" מיהו הארמי ומיהו האב ב"מקרא ביכורים"?

פרופ’ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

בדברים כו, א-יא מתואר בפירוט טקס הבאת הביכורים אל המקדש: על כל חקלאי לקחת "מראשית פרי האדמה", להניחו בטנא ולהביא אותו "אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". את הטנא עליו להניח לפני המזבח ולומר קטע קצר המכונה במסורת בשם "מקרא ביכורים" (משנה סוטה ז, ג), קטע הידוע ומוכר גם מציטוט ארבעת פסוקיו הראשונים (פסוקים ה-ח) בהגדה של פסח. בקטע זה מספר מביא הביכורים בקיצור ובדילוגין את תולדות עם ישראל החל מן הירידה למצרים, המשך ביציאה ממנה והכניסה לארץ ישראל, וכלה בהצהרה "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי, ה'". 

פסח וליל הסדר של עין חרוד

סמדר כרמי-גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

סמדר כרמי-גיברמן מנגנת בליל הסדר בעין-חרוד כבר למעלה מ-60 שנה!

ליל הסדר בקיבוץ עין חרוד הוא גולת הכותרת של כל החגים, עם מסורת ארוכת שנים, שהתגבשה לאיטה במשך למעלה מתשעים שנותיה בעמק.

הבזקים מחיי היהודים בצפון אמריקה בתקופה הקולוניאלית ובראשית הרפובליקה עם דגש על חג הפסח

הדה רכניץ, מרצה וחוקרת בנושאים אמריקאיים

במהלך מלחמת האזרחים היו חג הפסח והמצות

מרכיב חשוב בהווייתם של החיילים היהודיים משני צידי המתרס

קולן של נשים מקראיות מהדהד ביצירות ישראליות עכשוויות

ציור: יורם לילך, אקריליק על בד 50 & 70 ס"


המשורר, משה שפריר, כתב כך:

הַתָּנָ"ךְ הוּא, לְלֹא-סָפֵק, קָנוֹן פַּטְרִיאַרְכָלִי,

הַמִּתְיַחֵס לְנָשִׁים, בְּרֹב הַמִּקְרִים, כְּאֶל גּוֹרֵם נָחוּת,

אַךְ יֵשׁ בּוֹ גַּם גָּוֶן וְצִבְיוֹן תֵּאַטְרָלִי,

כִּי יֵשׁ בּוֹ דְּרָמוֹת וּטְרָגֶדְיוֹת לֹא-מְעַטּוֹת,

שֶׁבָּהֶן נוֹטְלוֹת חֵלֶק נִכְבָּד נָשִׁים רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת.