למי נערה נכריה זו? מהיכן הגיעה לשָׂדי?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

בֹּעַז

לְמִי נַעֲרָה נָכְרִיָּה זוֹ?
מֵהֵיכָן הִגִּיעָה לְשָׂדִי
וַאֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיהָ.
הִתָּכֵן כִּי אֶקְרַב אֵלֶיהָ
וּתְהִי לִי עֶדְנָה בְּזִקְנָתִי?
כֹּה תַּמָּה, כֹּה בָּרָה
שְׂפָתֶיהָ שׁוֹשַׁנִּים
קוֹלָהּ כַּזָּמִיר
יָדֶיהָ צְחוֹרוֹת כְּבוֹרִית
אֵין מִי אֲשֶׁר תִּשְׁוֶה לָהּ!
עוֹד הַלַּיִל אָבוֹא .עֲדֶיהָ

קשרים אינטרטקסטואליים בסיפור יוסף

לאה מזור: הרצאה בהשתלמות מורים של מט״ח 2017

ישעיה ב בשיר ובמחול מאת האחיות צלילה והדסה באו

הדסה באו מספרת:  ״אבינו יוסף באו אמר לי להלחין את ישעיהו פרק ב'. שאלתי למה דווקא את הפרק הזה, יש הרי בתנ"ך כל כך הרבה פרקים!אבינו ענה: הפרק הזה הוא נגד מלחמות והוא הפרק החשוב ביותר בתנ"ך! הלחנתי אותו וצלילה ואני מופיעות איתו במוזיאון "בית יוסף באו" ובכל העולם. 

כאן אנחנו בהוואי בכנסיה ולהקת מחול מהוואי יצרו ריקוד מיוחד לשיר שאנחנו שרות בעברית כמובן: והיה באחרית הימים

כולם התרגשו מאד מאד.

מוזיאון ׳בית יוסף באו׳ כולם מוזמנים לבוא למופע״.

נחשף קטע חדש מאמת המים התחתונה של ירושלים

שתי אמות מים הוליכו לירושלים מ'בריכות שלמה' המצויות בין בית לחם לאפרת - 'האמה העליונה' ו'האמה התחתונה'.

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

אמת המים התחתונה מתפתלת לאורך מסלול של למעלה מ-21 ק"מ, מבריכות שלמה שמדרום לבית לחם ועד לעיר העתיקה ולהר הבית, בשיפוע מתון - ירידה של מעט יותר מ-1 מ', לאורך קילומטר. את מפעל מים הזה יזמו המלכים החשמונאים במטרה להגדיל את אספקת המים לירושלים ולהר הבית. השימוש בה נמשך לאורך 2,000 שנה, עד להמצאת משאבות העובדות על כח החשמל בתקופת המנדט הבריטי, לפני כ-100 שנים.

אוניברסליזם מונותאיסטי וקץ המלחמות בנבואת הר הבית של ישעיה (ישעיה ב)

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם.  ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. 

כי יהיה בך אביון לא תקמוץ ידך

שולה ברנע, משוררת וסופרת 

דברים טו:א-טז

הֵיאַךְ יִגֹּשׂ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ

הֵיאַךְ יִקְמֹץ יָדוֹ וְלֹא יַחֲמֹל

הָאֶבְיוֹן הוּא כְּאָחִיךְ

אַל תַּכְבֵּד לִבְּךָ,

לְמַד לָתֵת וְלִפְתֹּחַ לֵב וְיָד,

אחוזה חקלאית מהתקופה ההלניסטית נחשפה בגליל

אחוזה חקלאית ששטחה היה 30*30 מ"ר מהתקופה ההלניסטית נחשפה בגליל סמוך לנחל ארבל.

צלמית מימי החשמונאים.
צילום: מירי בר, רשות העתיקות

  באחוזה נמצאו חפצים שונים ולצד המבנה התגלו, עשרות משקולות נול ששימשו לאריגת בדים, כלי אגירה גדולים מחרס, וכלי עבודה חקלאיים עשויים ברזל, ביניהם מכושים בגדלים שונים, ומגל לקציר. בחפירה נתגלו גם מטבעות מהמחצית השניה  של המאה השניה לפסה״נ.

מפי השבויה

שולה ברנע, משוררת וסופרת

הָאֵין דַּי לַתַּאֲווֹת

לָמָּה עֲשָׁנִי הָאֵל אִשָּׁה

לְהָעִיר עַל שׁוֹבַי אֶת יִצְרָם,

וְהֵם יָחֵלּוּ לְהַשְׁחִית מַרְאִי

לִגְזֹז שְׂעָרִי וְצִפָּרְנַי

לְמַעַן לֹא יִתְפַּתּוּ לְבַעֲלֵנִי,

משה דוד קאסוטו, תפקידנו במדע המקרא

משה דוד קאסוטו, תפקידנו במדע המקרא

[תש“א/תש”ב – 1941]

נהדר ונאדר הריהו התפקיד המוטל בתקופה זו על היהדות בכלל, ועל האוניברסיטה העברית בפרט, במקצוע מדע המקרא: תפקיד רב החשיבות ורב האחריות כאחת. ידוע ומפורסם לכל, כי בעבודה רחבת הידים ומרובת העניינים והגוונים שהלכה והתנחלה במקצוע זה במשך הדורות האחרונים, מסוף המאה השמונה עשרה ואילך, לא השתתפו המלומדים היהודים כי אם במידה מצומצמת מאד, שכמעט אינה באה בחשבון בערך לעבודתם הענקית של חוגי המלומדים הנוצרים. מובן, שאין זה דבר שבמקרה. אולי גרמה העובדה, שבשעה שגדלה והסתעפה העבודה המדעית במחנה ישראל, והגיע מדע היהדות לידי פריחה מזהירה, כבר רבו במספר, וכבר הרבו לפעול ולחדש חוקרי המקרא מבין חכמי האומות, ולפיכך לא ראו להם חכמי ישראל מצד זה כר נרחב לעבודתם כמו שראו בחקר התקופה שלאחר המקרא; אולי גרם הכיוון הרדיקאלי של כמה מהעוסקים בחקר המקרא, שהניא מלעסוק בו את אלה שראו בכיוון זה מעין נטיה לחילול קדשי קדשינו; אולי גרם כוחו של המסור והמקובל, המשמש מעצור בפני סלילת דרכים חדשות; אולי גרמו כל הסיבות הללו ועוד סיבות אחרות כאחת. ואולם אין זה המקום לחפש אחר הסיבות של מה שהיה. עובדה היא, שאת כרמנו שלנו נמנענו מלנטור, ועזבנו אותו לנוטרים אשר לא מבני עמנו. ואף אם בזמן מן הזמנים קם איזה נוטר חשוב ממחננו אנו, לא היה זה על הרוב כי אם בבחינת יציאה המאשרת את הכלל.

על הקריה הלאומית לארכיאולוגיה שבקרית המוזיאונים בירושלים

הקריה הלאומית לארכיאולוגיה ממוקמת בקרית המוזיאונים בירושלים – בסמוך למוזיאון ארצות המקרא ומול מוזיאון ישראל. היא בנויה על פני 36,000 מ"ר, ותוכננה על ידי האדריכל  משה ספדי, ובראשה "חופה" המדמה אוהל חפירה.

תמונת הקריה. צילום: אלכס ויגמן, רשות העתיקות

הקריה תהווה מרכז להצגת עוצמתם וחשיבותם של אוצרות המדינה, וכן למחקר, לשימור המורשת, ולחינוך. הקריה תציג למבקרים – באמצעות נכסי המורשת, הכוללים, בין השאר, אלפי קטעי מגילות מקראיות בנות כאלפיים שנה שנתגלו במדבר יהודה - את סיפורה של ארץ ישראל לאורך הדורות, את החיים שהתפתחו בארץ, ואת ההסטוריה של העם היהודי בארצו. הקריה תהווה אבן שואבת למבקרים מהארץ ומהעולם, ותחבר אותם אל המורשת של ארץ ישראל; בין השאר, יוכלו המבקרים במקום להתנסות בעבודת הארכיאולוגים והמשמרים. בקריה ירוכז מטה הפעילות של רשות העתיקות והמרכז הלאומי לעבודות שימור, מחקר ופרסומים. בנוסף, ימוקם בקריה, שהקמתה נשלמת בימים אלו, המרכז לאוצרות הארכיאולוגים של ישראל.

סיום פסטיבל נושפים בכפר סבא 2022

ארוע מרגש, סוחף ומלא נשמה. תזמורות, מחול, שירה. יצירות ישראליות, יהודיות וקלאסיות. סיום עם צ׳ייקובסקי 1812 וזיקוקים. ארץ ישראל היפיפיה. כמה כשרון, יצירתיות, חן, רוח נעורים, שמחה ורגש. פנינת תרבות. 

ו... נחת של סבתא.

כלי הקשת המלווים את רמי קליינשטיין

זיקוקים בצ׳יקובסקי 1812

התזמורת הייצוגית של כפר סבא. גאווה!

Hans Rott, Symphony for String Orchestra in A-Flat Major, Nowak 37: I. Allegro con fuoco

דימיטרי שוסטקוביץ', סימפוניה קאמרית בדו מינור אופ' 110 א' . על פי הרביעייה לכלי קשת בדו מינור בתזמור רודולף ברשאי.

סבתא לאה מתמוגגת מנחת!

שיחה ספרותית עם ראש עירית רמת גן ושלושה שירים

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, נפגש השבוע לשיחה עם המשורר טובי סופר, זוכה פרס אח"י לשירה, שאחדים משיריו עוסקים ברמת גן. השניים שוחחו על נושאי חברה, ספרות ואמנות.

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן (משמאל), 

עם המשורר טובי סופר

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, נפגש השבוע בלשכתו עם המשורר טובי סופר, זוכה פרס אח"י לשירה לשנת 2020. השניים שוחחו על נושאי חברה, ספרות ואמנות, וכן על שירים אחדים של טובי סופר העוסקים ברמת גן.

במהלך השיחה אמר סופר לשאמה הכהן כי הוא מעריך מאוד את חמלתו כלפי זקנים, נכים ואוכלוסיות מופלות נוספות ששאמה הכהן פועל למענן במרץ. לדברי סופר, החמלה הזאת מרגשת אותו והוא שמח לדעת שראש העירייה נוהג כך.

מנשרים קלו מאריות גברו

בית הקברות הצבאי, הר הרצל, ירושלים

מקובל לקרוא ולהקריא את קינתו של דוד על שאול ויהונתן בנו בטכסי הזכרון לחללי מערכות ישראל:

יט הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽים ׃

כ אַל־תַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽל־תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן

פֶּן־תִּשְׂמַ֨חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים ׃ 

כא הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל־טַ֧ל וְאַל־מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת

כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן ׃ 

כב מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֨לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים

קֶשֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם ׃ 

כג שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ 

מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ ׃ 

כד בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה

הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם־עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן ׃ 

כה אֵיךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַל־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽל ׃ 

כו צַר־לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד

נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים ׃ 

כז אֵיךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה

שמ"ב א, יט-כז

יהודה עמיחי הגיב:
אילו באמת קלו מנשרים
היו עפים גבוה, מעל למלחמה
ולא נפגעים, היינו רואים מלמטה
ואומרים: " הנה הנשרים, הנה בני, הנה אישי, הנה אחי”.

(מתוך: יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן  2004)

ישובים על מפת הארץ ששמותיהם נגזרו מהקינה, תוך היפוך המשמעות לטובה:

דוד קילל את הרי הגלבוע ואמר:

’הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן‘ (פס‘ 21). 

לאחר מלחמת השחרור הוקמו באזור הגלבוע והעמק ישובים חדשים וניתנו להם השמות - אביטל, שדי תרומות ומירב. השמות  נועדו להצהיר שעם ההתיישבות של העם בארצו הוסרה מהמקום קללת דוד, והמקום נעשה למקור ברכה. לא עוד ’אל טל ואל מטר‘ אלא אביטל, דהיינו, מקום מבורך בשפע טל; לא עוד ’אל‘ ’שדי תרומות‘ אלא שדי תרומות מקום גבוה (תרומות) שעליו שדות. השם מירב זורם באותו כיון. המקום יהיה מרחב של מים רבים. אבל יש בשם גם רמז למירב, בת שאול.  

ותעל בת שבע הגגה ותרחץ בבורית

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

וַיְהִי בֵּין הָעַרְבָּיִם וַתַּעַל בַּת שֶׁבַע הַגָּגָה וְתִרְחַץ בְּבוֹרִית

אַף סָכָה בְּשֶׁמֶן גּוּפָהּ כִּי טוֹבָה הָיְתָה רוּחָהּ עָלֶיהָ

וַתֵּרֶא עֵינֵי מִי מַבִּיט בָּהּ

וְהִנֵּה זֶהוּ מַלְכָּהּ הַשַּׂגִּיא דָּוִד

כוונת התורה וכוונת הקורא בה. פרקי התמודדות מאת ערן ויזל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

ערן ויזל, כוונת התורה וכוונת הקורא בה, פרקי התמודדות, ירושלים הוצאת מאגנס, לתשפ״ב 2021, 443 עמודים

פרופ׳ ערן ויזל הוא חוקר של פרשנות המקרא היהודית לדורותיה: פרשנות חז״ל, פרשנות ימי-הביניים וחקר המקרא בתקופת ההשכלה ובעת החדשה.

הספר המונח לפנינו עוסק בכוונת הקוראים במקרא מסוף מימי בית שני דרך ספרות חז״ל ופרשנות ימי הביניים, ועד למחקר הרבני של התורה בעת החדשה הוא מגיע. כלומר מהתקופה שבה נוסח המסורה עדיין היה נזיל, אם כי נוסח התורה כבר היה מגובש, ועד העת החדשה. ויזל מתייחס לקורפוס עצום ממדים המכיל חיבורים מתקופות שונות שהתחברו על ידי יוצרים שונים ומסמן בהם מגמות דומיננטיות וקווי ההתפתחות המרכזיים. אין הוא נכנס לגוונים עדינים ולסטיות מסויימות מהקו הכללי שהוא מצייר. כמו כן הוא מוציא מכלל דיוניו את תרגומי התורה העתיקים, את פרשנות התורה הנוצרית, את השומרוני, את הפרשנות הקראית, את התרגומים הארמיים לתורה, את הפרשנות הפילוסופית של ימי-הביניים, ואת הפרשנות המיסטית הקבלית.

הוא אומר שנקודת המוצא בכל הקורפוס שחקר היתה, שהתורה היא מושלמת בגלל מוצאה האלוהי. אלהים הוא מופתי ומושלם ועל כן גם תורתו מופתית ומושלמת. היא נטולת פגמים ומשקפת אמות מידה מוסריות עילאיות בעלות תוקף ניצחי הרלוונטי לכל הדורות. לכן ביכולתה לספק תשובות נכונות לשאלות ההווה. כל מה שכתוב בה הוא אמיתי, נכון, חשוב ומחושב. לא תמצאנה בה זוטות שוליות, עניינים מקריים, שקרים או עמדות בלתי ראויות. אלהים נתפס כמי שפעל ברציפות מהבריאה ואילך, לאורך כל ההסטוריה. לעיתים הוא נעזר במלאכים כדי להוציא לפועל את תוכניותיו, אבל ניכרת מגמה לצמצם את פועלם של השליחים השמיימיים עד כדי העלמתם המלאה.

יחד עם זאת חכמים ופרשנים הרגישו אי נחת מדברים אלו ואחרים בתורה וספרו של ויזל חושף נסיונות גלויים וסמויים להשלים דברים שלא נאמרו, להחליק חספוסים, לעדכן ולשפר, והכל כדי להתאים את מה שכתוב בתורה למה שקוראיה ומפרשיה מצפים ממנה.

אסתי בר מפוייסת עם החיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אסתי בר, מפיסת עם החיים - שירים, הוצאת צבעונים, ישראל תשפ״ב 2022, 96 עמודים.

אסתי בר היא משוררת, חברה באגודת הסופרים. ׳מפויסת עם החיים׳ הוא הרביעי בספרי השירה שפירסמה. 

זה ספר אמיץ, ישר, מביט לחיים בעיניים, בלי התייפיפות, בלי לצבוע בוורוד, בלי להתבייש, לא ביש ולא באין. בשורות קצוצות מנוקדות מספרת אסתי בר את חייה. בלי להסתיר דבר תחת מצלולים מרהיבים, חריזה וירטואוזית או רמיזות מלומדות לארון ספרים עשיר מכמנים. ככה, בעברית פשוטה, ישירה, עכשווית, ישראלית, היא מדברת על עצמה, אבל רבות ורבים ימצאו בשיריה את עצמם.

לא היה לו סיכוי בקרקוב, באושוויץ-בירקנאו, בטרזינשטט, ובארץ?

נורית אלדר, מחנכת

חנוך רייכר אלבוים ואחותו פלה

פולין, קרקוב, רחוב רקבקא 12, שנת 1935. הוא מזיז את הווילון שמעל החלון הקטן הפונה לרחוב ומייבב. "תראה איך אתה נראה", כועסת עליו אמו, "אתה מפחיד את אחותך", זורקת עליו סמרטוט מלוכלך כדי שינגב את הדמעות. "אתה כבר בן שבע, בגיל שלך בנים לא בוכים. אבא עוד מעט יבוא, אתה יודע שהוא לפעמים הולך אבל הוא תמיד חוזר". הוא מנגב את עיניו התכולות, מסרק באצבעותיו את שיערו הצהוב כשמש וחיוך מעוות מכסה את פניו. הוא נכנס למיטה המשותפת עם אחותו, שנרדמת בין זרועותיו. הוא נותר ער, ומהרהר: "עברו שלושה ימים מאז שאבא נעלם והיום הוא בטח יחזור". הוא מתעורר לצעקותיה של אמו: "תפסיק להכאיב לי, אתה שיכור, מתי תבין שיש לך ילדים שצריכים אותך?" הוא שומע את המים במקלחת זורמים. "זה נגמר", הוא אומר לעצמו, "אימא שוטפת את אבא". הוא עוצם את עיניו ונרדם.

חוויית האובדן ברומן ׳עמליה׳ של נירית וייס

עֲדִי אֲבִיטַל-רוֹזִין, סופרת, חוקרת ספרות נשים וחברת הוועד המנהל של אגודת הסופרים העבריים בישראל

חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל: על חוויית האבדן מפרספקטיבת המספר וייחודיותה ברומן "עמליה" של נירית וייס

"רוח מרה הסתערה על פניו של יפתח כשגעה בבכי, ורונה חיבקה וליטפה את פניו היפות, ועמליה מזגה כוס מים. (...) וטיפות עגולות של גשם התערבבו..."

לא קשה להבחין בעובדה שאת הציטוט המובא לעיל, אשר מטרתו לתאר את חוויית האבדן בעיני יפתח, רונה ועמליה עת נהרג אודי חברם, ניתן להבין בשתי רמות. האחת, ברמת הפשט והשנייה, ברמת הדרש. אסביר: המסר הגלוי הוא שאודי נהרג במלחמה וחבריו (יפתח, הרס"פ שלו, רונה, חברה מחברת הנוער, שהגיעה מאמסטרדם, ועמליה, המדריכה והמטפלת שלהם מהקיבוץ, שהגיעה מחיפה) מגיבים למותו.

עידן חדש בציביליזציה האנושית - שילובים בין אינטליגנציה טכנולוגית לגוף הביולוגי

ד"ר לימור שרייבמן-שריר, אוניברסיטת תל אביב

כרך ו' של הסדרה פרי עטה של ד"ר לימור שריר "הרהורים על ספרות ורפואה - דילמות ביחסי רופא-חולה" - רואה אור בימים אלה בהוצאת הפקולטה לרפואה עש סאקלר.

שם הכרך: "הרפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה".

הסדרה זכתה בפרס עש ד"ר משה איינהורן בחקר ספרות ורפואה.

הספר עוסק בכל החידושים הביו-טכנולוגים ברפואה בצורה נרחבת מבחינה מדעית ופילוסופית.

להלן קטע מהמבוא לספר:

"בספרו "הלם העתיד" זיהה אלווין טופלר את הבעיה המרכזית של סוף המאה העשרים. "העתיד כבר כאן אבל אנחנו עוד תקועים שם בעבר. אנחנו עוברים שינויים רבים ומהירים ורוב האנשים מתקשים לחיות בקצב השינויים."

דבורה גילולה על ספרה: פלוטרכוס, חיי אישים: אלכסנדר וקיסר

פרופ׳ דבורה גילולה, האוניברסיטה העברית

תרגום חדש של שתי ביוגרפיות - אלכסנדר וקיסר

הוצאת מאגנס

פלוטרכוס, חיי אישים: אלכסנדר וקיסר, תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2022, 153 עמודים. 

פלוטרכוס הקדיש שנים רבות מחייו לכתיבת ביוגרפיות כפולות - איש נודע מיוון ולצדו איש נודע אחר מרומי. 22 ביוגרפיות כפולות כאלה שרדו והפופולריות ביותר הן אלה של אלכסנדר מוקדון ויוליוס קיסר: שני מצביאים כובשי עולם, האחד בן מלך האחר שואף למלכות. אלכסנדר הקים אימפריה קצרת ימים, קיסר ארוכה ויציבה.

מדוע הלך אברהם לכנען? שיר

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אֹמֶץ צָרוּף  

אפרים משה ליליין, אברהם

אֹמֶץ צָרוּף או פחד ?

מַדּוּעַ הָלַךְ אַבְרָהָם לִכְנַעַן?

הֵיאַךְ נָטַשׁ אֶרֶץ אֲבוֹתָיו

וְיֵלֵךְ לְהָקִים מִזְבֵּחַ לְאֵל אַחֵר

שֶׁלֹּא יְדָעוֹ לְפָנִים,

הֲקִוָּה מִמֶּנּוּ לְטוֹב

הֲיָדַע כִּי הִנּוֹ אֵל צְבָאוֹת?

אוֹ אֵל הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מיְְרוּאָיו?

וַיְהִי עַז לֵב וִירֵא שָׁמַיִם

בַּלֹּא נוֹדַע לְאִישׁ מִלְּפָנָיו,

אַף הִקרִיב את בְּנוֹ כְּעוֹלָה.

קנקני יין עם שאריות של תבלין הווניל מסוף תקופת בית ראשון נתגלו בעיר דוד

קנקני היין, המתוארכים לימי המלך צדקיהו - סוף ימי הזוהר של הממלכה, התגלו בתוך חדרי אחסון של מבנים בשתי חפירות ארכיאולוגיות שונות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

קנקני היין לאחר תהליך הרפאות. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

תגלית מפתיעה בעיר דוד: מחקר חדש של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב חושף, כי בקנקני יין מסוף ימי בית ראשון, הנושאים את סמל כלכלת ממלכת יהודה, התגלו, במפתיע, שאריות של תבלין הוניל - התבלין היוקרתי, שהגיע לארץ ממרחקים.

שני המבנים שנחשפו בחפירות חרבו בחורבן הבבלי של ירושלים, בשנת 586 לפנה"ס, והקנקנים התגלו כשהם מנופצים בתוך החדרים, מתחת למפ שולות הבית. במחקר חדש, פורסמו תוצאות בדיקות כימיות ייחודיות, לזיהוי שאריות של מולקולות שהשתמרו בחללים הזעירים שבדופן כלי החרס.

חלום ליל פורים : הבן האחד-עשר התגנב לחלומי

צבי עצמון, משורר

חלום ליל פורים

הַבֵּן הָאַחַד עָשָׂר

הִתְגַּנֵּב לַחֲלוֹמִי

בְּעֵינַיִם קָמוֹת, מַבַּט אֵימָה נוֹאָשׁ,

בְּלִי מִלָּה.

לֹא פָּתַחְתִּי, לֹא הוֹשַׁטְתִּי יָד.

מה ענוג הוא הנחש

שולה ברנע, משוררת וסופרת




חַוָּה

מָה עָנֹג הוּא הַנַּחַשׁ

אֶרֶךְ רַגְלַיִם ,יְפֵה תֹּאַר

וּלְשׁוֹנוֹ חַדָּה.

דְּבָרָיו כִּדְבַשׁ לְאָזְנַי,

מסע עם אשת לוט - מהמקרא אל הנפש

ד"ר נגה בן ששון, אוניברסיטת חיפה

פרדס הוצאה לאור

נגה בן ששון, מסע עם אשת לוט מהמקרא אל הנפש, פרדס הוצאה לאור והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2021, 322 עמודים

להלן קטעים נבחרים מן הספר. 

מתוך פתח הדבר

ברגעי משבר, בהיעדר אופק ותקווה, יש המתארים את עצמם כמי שמתקיימים בעולם הסוגר עליהם. עולם שבו אין בידם להביט קדימה, אך נדמה שנאסר עליהם גם להביט לאחור. אף שלכאורה המבט "האסור" הוא המפלט היחיד שנותר להם, חווייתם הקיומית היא כי מבט זה יכול להמית. בצומת זה עשויות לעלות שאלות כגון מהו אותו מקום אסור שאנשים נמשכים אליו, אך בו בזמן גם חרדים להפנות לעברו את מבטם? מדוע לדעתם הוא אסור? מהו או מיהו מקור האיסור? מה, על פי תפיסתם העצמית, עלול לקרות אם אכן יביטו בו? וגם: האם ברגעים אלו ניתן להציע ברירה כלשהי שתאפשר מבט, ואולי גם הרחבה של שדה הראייה, וזאת ללא תחושת איום או הפרת "טאבו", אלא מתוך תחושת ביטחון ובחירה בחיים?

שיר ללא שם על אשת איוב

צבי עצמון, משורר

שיר ללא שם

כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ אֵלֶּה בָּנַי וְהַבָּנוֹת שֶׁנָּשָׂאתִי

בְּרַחְמִי, תַּחַת הַלֵּב, כֹּה רַבּוֹת מִשְּׁנוֹתַי

וְהֵנַקְתִּי בַּחֲלָבִי, בְּחֶלְבִּי וְדָמִי, מִשָּׁדַי אֵלֶּה,

וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה זֶה בֵּיתִי.

קורונה, נזר הבריאה

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה

קורנה - עולם חדש. ציור: סבינה סעד

קורונה, נזר הבריאה

נִגַּף הָעוֹלָם וְאוֹבֵד עֵצוֹת

מוּל נָגִיף מְנַצֵּחַ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת.

מֵצִיף בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה

בְּגַלִּים שֶׁל פֶּגַע וָחֶנֶק וּמַכָּה טְרִיָּה.*

וימימה קציעה וקרן הפוך... שיר על הבת השלישית, סבב א׳

צבי עצמון, משורר

הבת השלישית, סבב א'

אֶת הָאֱמֶת אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת,

אוֹתָהּ בִּלְבַד, שֶׁנִּחוּמִים אֵין לִי:

נוֹתְרָה אֵיזוֹ תְּמוּנָה,

וְלוּ קְטַנָּה, וְלוּ בַּעֲלִיַּת הַגַּג,

לְמַזְכֶּרֶת, מָקוֹם זָעִיר בִּלְבָבְךָ?

המילים כיסוד הבריאה בשירו של יוסף באו ״החריבו את מגדל בבל״

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

צילום: התאומים חקק

היום (13.2.2022) ימלאו 76 שנה לחתונתם בסתר של רבקה ויוסף באו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין. החתונה הונצחה בסרט ״רשימת שינדלר״ של סטיבן שפילברג.

איך אנו מגינים על עצמנו בעולם שבו רק המספרים מדברים ולא נודע שום ערך לכבוד האדם ולזכויותיו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בעקבות הידיעה על הכוונה 

לבטל את בחינות הבגרות

 במקצועות ההומניסטיים. 

לערכים החשובים ביותר בחיי אדם אין שום ייצוג חזותי ואין שום ביטוי מדיד.

לדעת, לאמת ולצדק, לחכמה, לחסד, לחירות, לשוויון, לחמלה, לעזרה ההדדית, לכבוד האדם ולשלום, להגינות וליושר, לחדוות החיים או לאהבה, לאחריות, לזכויות האדם או למוסר ולמצפון, אין אף סמל או ציור אחיד המייצג אותם, אין ביטוי חומרי אחד המסמל או מדובב אותם, ואין מדד מספרי היכול להעריך את ערכם, אין חנות שאפשר לרכוש אותם ואין ביטוי מוחשי המאפשר לנו לקנות אותם ולהפכם לקנייננו הבלעדי, אבל יש למושגים מופשטים אלה, הקיימים רק בשפה ובלשון, בספרים, במאמרים, בשירים ומחקרים, בהיסטוריה, בפילוסופיה, בדת ובמיתולוגיה, בעולם האל והמלאכים, או בספרי החוקים והמשפטים, הסיפורים, הספרים והשירים, בספרי עיון ובספרי מחקר, ערך רב ומשקל מכריע בתולדות האדם, ביצירתו, באנושיותו, בהתפתחותו ובתרבותו.

על הפגיעה בלימודים הומניסטיים בתיכון ועל התועלת

עמיקם יסעור, מסאי, סופר ומשורר

על הפגיעה בלימודים הומניסטיים בתיכון ועל התועלת

אריסטו טוען כי העיסוק בפילוסופיה הוא עשייה בלתי תכליתית. לדידו היא נעלה על עשייה תכליתית. אריסטו מאכזב בעניין אחר. לעומת הסטואיקנים אשר דגלו בשוויון. הוא מצדיק את העבדות כטבעית ומדבר על התועלת שבה.

דומה, כי התועלת מודגשת יותר החל מתקופת הרנסנס , עם עליית מעמד הסוחרים והבנקאים. התועלת מונחת גם בבסיסם של ניצול, של אגואיזם ושל ניכור.

עפר אדם וחוה

אלי יונה, משורר

William Blake Elohim Creating Adam

קודש וחול

אֱלֹהִים יָצַר אָדָם מֵעָפָר

וְאֶת חַוָּה מֵאָדָם

לָכֵן רוֹדֵף כָּל גֶּבֶר אַחַר הַחוֹל

וּתְשׁוּקַת אִשָּׁה — לְאִישָׁהּ.

תגובה לביקורת של מיכאל אביעוז על ספר הפירוש של מרדכי כוגן למלכים

פרופ׳ טובה פורטי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תגובה לביקורת של מיכאל אביעוז על ספר הפירוש של מרדכי כוגן למלכים שהתפרסמה בבית מקרא כרך סו (תשפ"א), חוברת ב, עמ' 453-464

מרדכי כוגן, מלכים עם מבוא ופירוש, כרכים א-ב, מקרא לישראל (בעריכת שמואל אחיטוב), עם עובד, תל אביב תש"ף, 766 עמודים

בדף הפותח של כל ספר פירוש ב"מקרא לישראל" מופיעה 'הקדמת העורך' שמביאה את 'האני מאמין' של סדרה פרשנית זו. לנגד עיניהם של עורכיה, משה גרינברג ז"ל ושמואל אחיטוב יבל"ט עמדה המטרה להציע פירוש מדעי עדכני לקורא המשכיל בשפה העברית. המדדים שהוצגו לאיכותה המקצועית של סדרה זו נפרשים על פני מניפה רחבה של תחומי חקר. על כתפי הפרשן מוטלת משימה כבדת משקל החל מהדרישה להתחשב באלפיים שנות מסורת פרשנית ואף יותר, התוודעות לתרגומים הקדומים ומסורות הנוסח השונות ועד שליטה בלשונות השמיות, מילונאות מודרנית, כלי ביקורת ספרותיים וממצאים אפיגרפיים וארכיאולוגיים. לצד אלו אין לזנוח את תולדות המחשבה המקראית והחוץ מקראית וסוגיות הגותיות ו/או היסטוריות המיוחדות לכל ספר. אמות מידה אלו משרטטות דמות נשגבה של פרשן משכיל, איש רנסנס אשר ניתן לדמותו למלחין שביצירתו בוחר לפרוט על כל מנעד הצלילים מבלי להותיר תו או רווח.

אב סנדוויץ': שיר על יצחק

צבי עצמון, משורר

אב סנדוויץ'

לְאָבִיו שְׁתֵּי נָשִׁים וּפִילֶגֶשׁ, לִבְנוֹ

שְׁתֵּי נָשִׁים (לֹא סְתָם – אֲחָיוֹת) וּפִילַגְשִׁים שְׁתַּיִם.

לְאָבִיו שְׁמוֹנָה בָּנִים, לִבְנוֹ תְּרֵיסָר

וּבַת.

שלג במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

השלג אינו תופעה מטאורולוגית שכיחה בחורף הארצישראלי, ולכן ׳יום שלג׳ עשוי להיות נקודת ציון כרונולוגית (כמו ׳הרעש׳ בעמוס א 1). על אחד מגיבוריו המופלאים של דוד, בניהו בן יהוידע, הילכה אגדה שהרג ארי שהחליק ונפל לבור ביום שלג. בניהו גבר עליו אף שהיה המיתחם צר (בור) והארי בוודאי מסוכן מאד מפאת ייאושו: וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִישׁ־חַי [חַיִל] רַב־פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת־הָאֲרִיַּה [הָ][אֲרִי] בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג (שמ״ב כג 20 והשוו דה״א יא 22).

תליוני "שמע ישראל" נחשפו במחנה ההשמדה סוביבור

דמות משה ולוחות הברית על תליון. נמצאה ברחבת ההתפשטות לפני הכניסה לתאי הגזים, במחנה 2 בסוביבור. צילום: וויטק מזורק

יום השואה הבינלאומי: קדיש גם ביום הזה; לרוקן את היום מהיהודים הוא חטא ועוון

מוזיאון השואה. אמסטרדם
צילום: יואב מזור

27 בינואר הוכרז על ידי האו״ם כ"יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה". ביום זה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי הצבא האדום. האם ראוי ארוע זה להיות המסד ליום הזיכרון הבינלאומי? האם ראוי ששואת היהודים תיטמע בכלל מעשי הרצח והזוועה שעשו הנאצים, גם ללא-יהודים? 

 יצחק מאיר, קדיש גם ביום הזה

באחד בנובמבר 2006 קיבלה עצרת האו"ם פה אחד החלטה לראות מדי שנה בשנה את יום ה27 בינואר כיום הזיכרון האוניברסאלי לזכר השואה. 

היום הזה לא מש מזכרוני. תחילה לא השלמתי. האומות בחרו להתכנס לזכור את אושביץ ביום בו שיחררו אותה. היה לי קשה. עדיין קשה לי. היה בכך ויש בכך ויהיה בכך תמיד אבק של ציון ניצחון, גרגר של התייחדות עם המשחררים . הם לא בחרו להתכנס לזכור ביום בו אחזה האש ביהודי העולם, באחד הימים בו נשרפו והם היו מנגד, ושתקו. הם התייחדו עם זכר המתים, אבל ביום בו היו הם אדוני הצבאות שהיכו את המרצחים. עדיין קשה לי. 

חיי קטוּרה - שיר

צבי עצמון, משורר

חיי קטוּרה

כִּמְעַט חַד הוֹרִית עִם שִׁשָּׁה יְלָדִים,
אֲבִיהֶם הָאַלְמָן
שְׂבַע אֵרוּעִים,
מְשׂוֹחֵחַ בְּמוֹ פִיו עִם אֱלֹהִים
אֲבָל אֲלֵיהֶם מִלָּה לֹא מוֹצִיא,
רַק צוֹרֵר אֵי אֵלּוּ מַתָּנוֹת וּמְשַׁלֵּחַ קֵדְמָה
וּלְכָל הָרוּחוֹת

דמויות מקראיות מהתנ״ך ועד לספרות חז״ל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ברכה אליצור, דיוקן בשביל הדורות: דמויות מקראיות מהתנ״ך ועד לספרות חז״ל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשפ״א 2021, 594 עמודים

לספר ארבעה חלקים שכל אחד מהם יוחד לאחד מהמרכיבים של חיי הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופות המשנה והתלמוד:

א. ״עם לבדד ישכון״? - ישראל ושכניו הנכרים

ב. כוהנים, תלמידי חכמים, ייחוס ותורה

ג. ״לא יסור שבט מיהודה״ - הווה ועתיד

ד. נשות המקרא בספרות חז״ל

בראש הספר יש מבוא ובסיומו רשימה ביבליוגרפית עשירה ומפתח מקורות.

המחברת, ד״ר ברכה (ברכי) אליצור, היא מרצה בכירה להוראת תנ״ך וספרות חז״ל במכללת הרצוג ומשמשת כראש קמפוס הנשים במכללה.

המקרא בפרשנות חז״ל: ספר יונה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מנחם בן-ישר ויצחק ש׳ פנקובר (ליקטו סידרו וביארו), המקרא בפרשנות חז״ל: אסופת דרשות חז״ל על נביאים וכתובים מתוך ספרות התלמוד והמדרש. יונה, כרך שלישי, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשפ״א 2021, 297 עמודים.

הספר ראה אור בסיוע המכון לפרשנות המקרא היהודית של אוניברסיטת בר אילן. המכון עוסק בחקירת פרשנות המקרא וחקר המקרא היהודיים מראשיתם ועד היום. מדובר בתרגומי המקרא הקדומים בארמית ובערבית, בפרשנות חז״ל בתלמודים ובמדרשים, בפרשנות הקראית למקרא, בפרשנות הפשט של ימי הביניים, בכתבי-יד עבריים ומסורה, ובזיקה בין הפרשנות. היהודית והנוצרית בימי הביניים.

עץ החיים ומנורת הזהב של המשכן

 ד״ר לאה מזור, עץ החיים ומנורת הזהב של המשכן. מתוך הסידרה ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי. 18.1.2022ֿ

מעמד האשה בתיאור בריאת האדם בבראשית א ובסיפור גן העדן

 ד״ר לאה מזור, האשה בסיפורי הבריאה של ספר בראשית. מתוך הסידרה ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי. 17.1.2022

בריאת העולם בשבעה ימים והשבת - בראשית א,א-ב,ג1

 ד״ר לאה מזור, בריאת השמים והארץ וכל צבאם. מתוך הסידרה: ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי 16.1.2022

תמלול של השיחה - כאן

בריאת העולם בשבעה ימים והשבת - בראשית א,א-ב,ג1

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הקלטת השיעור באולפן של בית אביחי

שיעור ראשון: בריאת השמים והארץ וכל צבאם

 בסידרה: עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא

תמלול השיעור שניתן בזום ב׳בית אביחי׳, ירושלים יד בשבט תשפ״ב (16.1.2022). 

השתאות

האדם ניצב נפעם מול העולם מלא השתאות ופליאה, ומפעם בו דחף רוחני עז מעין כמותו לדעת כיצד הוא נוצר, או בלשון המקרא, כיצד נבראו השמים והארץ וכל צבאם.

ומה היה לפני שהעולם נוצר?

ומה גרם לו להיווצר?

והאם בכלל יש לו משמעות ותכלית?

בשאלות הללו יש תעוזה עצומה כי הן נוגעות להיווצרות המציאות כולה, מה גם שהשואל, הוא חלק מאותה מציאות שהוא שואל עליה.

״ברכי נפשי״: תהלים ק״ד כשיר השירים לבריאת העולם

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שיעור חמישי: תהלים ק״ד - שיר השירים לבריאת העולם בסידרה עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא, השיעור ניתן בזום בבית אביחי, ירושלים יח בשבט תשפ״ב (20.1.2022). 

מסע נחל הפלאים אל הים (יחזקאל מז 12-1)

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שיעור רביעי: מסע נחל הפלאים אל הים (יחזקאל מז 12-1) בסידרה עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא, השיעור ניתן בזום בבית אביחי, ירושלים יז בשבט תשפ״ב (19.1.2022). 

ניתוח מפורט של הנבואה ראו במאמרי, ״מסע נחל הפלאים מן המקדש אל הים (יחזקאל מז, א-יב): סילוק התוהו ובריאה חדשה״, בתוך: רחל אליאור (עורכת), גן בעדן מקדם: מסורות גן העדן בישראל ובעמים, ירושלים תש״ע, עמ׳ 104-81. 

לזכרו של פרופסור אליעזר שביד: מהתנ״ך עד הפלמ״ח

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

צילם: יותם מורציאנו

בצער רב שמעתי שמורי ועמיתי בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ובמכון ון-ליר בירושלים, פרופ' אליעזר שביד, מגדולי חוקרי מחשבת ישראל בדורנו, ממנסחי רעיון היהדות כתרבות וההתחדשות היהודית הציונית-חילונית במדינת ישראל ומגדולי המחנכים ההומניסטיים במאה העשרים, שזכה לחיות בעשרה עשורים שונים בארץ ישראל ובמדינת ישראל, הלך היום לעולמו.

מכתב תנחומים לגברת סבינה שבייד על פטירתו של אישהּ, אליעזר שבייד

מכתב התנחומים ששלחה גברת יפה רוזנבלום קלנר לגברת סבינה שייבד, אלמנתו של פרופ׳ אליעזר שבייד, מתפרסם כאן, בהסכמת שתיהן.

ב"ה יח' בשבט תשפ"ב (20 בינואר 2022)

סבינה היקרה לי עד מאד. הרשי לי להביע תנחומי, לך ולכל משפחתך המיוחדת.

על מות אישך אבי ילדייך; האדם היקר, החכם והמיוחד, פרופ' אליעזר שביד ז"ל.

בשיעור הראשון שהכרתיו ב-'כרם', הנושא : "התפילה כמבוא למחשבת ישראל" הייתי מאד סקרנית, מה אלמד? כי מאז שהייתי תינוקת למדתי לומר: את ברכות השחר... תפילת 'שמע', לפני שתיית כוס הקקאו ראשון. והנה נכנס אדם בלי כיפה, כדי ללמד אותנו 'תפילה'. האמת שהתבלבלתי. הוא התחיל לשאול אותנו שאלות שונות, כגון: מהי התפילה החשובה והשגורה ביותר אצלנו. היו כמובן תשובות שונות. נשאלו שאלות, הועלו תמיהות... ואז הוא התחיל ללמד. הקול שלו עלה וירד בהדגשים שונים.. ונפתחו אוזניי וראשי התחיל לעבוד ולהעלות שאלות שונות, מדוע לא למדתי וידעתי את הדברים שהוא מלמד. למדתי אצלו כמה שנים, בכרם ובאוניברסיטה. והוא אף עזר ויעץ לי למי לפנות: ללימודים נוספים: לרחל אליאור, לשלום רוזנברג, לאביגדור שאנן, (שסירב לקבל אותי מאחר שלא למדתי מדעי הרוח) אלי, שכנע אותו לקבל אותי לסמינריון ל – M.A .

אליעזר שביד - נושא תרבות שהקיף הכל

ד״ר משה מאיר, הוגה דעות, חוקר מחשבת ישראל, מחנך, סופר ומשורר

מורנו אליעזר שבייד נפטר לבית עולמו. בתחום הפילוסופיה היהודית, הוא היה אחד היחידים נושאי התרבות שהקיף הכל - מנקודות הראשית של ההגות היהודית ועד האידיאה המכוונת העתידית - שרטוט דמותו של היהודי החדש ושל מדינת היהודים.

הוא היה איש שנוי במחלוקת, שלחם את מלחמת המחלוקת ללא חת. התקיפו אותו בטענה שהוא לא אקדמי דיו, שהוא לא יודע את השפות בהן נכתבו הספרים שחקר ולימד, לא שולט ולא מביא את כל ספרות המחקר. מעטים ירדו לסוף דעתו והבינו את דרך חייו ויצירתו. הוא התנגד לדרך האקדמית המקדשת את האובייקטיביות בתחום ההגות היהודית. לדידו - מה שחשובה היא האינטרפטציה האישית, הקיומית של מושא ההתבוננות והמחקר. ואכן בספריו הוא נכנס לתוך הספר עליו הוא כותב, מתדיין אתו, לוקח ממנו את מה שחשוב לו כיהודי חילוני חושב במאה העשרים ובמאה העשרים ואחת. יש דברים שאחרים עשו טוב ממנו, את זה לא עשה איש כמוהו.

זכרונות מפרופ' אליעזר שביד - כמורה ואיש הרוח

פרופ׳ אבינועם רוזנק, האוניברסיטה העברית

פרופ׳ אליעזר שבייד

נכנסתי ללמוד באוניברסיטה העברית בסוף שנות ה-80 לפני למעלה משלושים שנה. רוחי נמשכה למחשבת ישראל ופילוסופיה. פגשתי מורים ומורות בעלי שיעור קומה מעוררי כבוד. כל אחד ואחת מהם – בתחומו – היו מאורות גדולים ולהם תלמידים רבים. כולם יקרים ואהובים.

במרחב מבורך זה, הכניסה לשיעוריו של אליעזר שביד הייתה מלוּוה בתחושה, שאתה נכנס לכיתתו של ענק בתחומו. מוטת כתיבתו המחקרית נעה מיהדות ימי-הביניים ועד זמננו. כל חכמי המחשבה היהודית לדורותיהם הפכו למתוּוכים דרך איזמל הגיונו ותובנות מחשבתו. הגעתי לשיעור לאחר שניסיתי לדלות משהו מכתיבתו; לא ניתן היה לעמוד בנהר השוצף של ספריו, שהלכו ונערמו; והשתוממתי מול מספר מאמריו שסבבו אותי כתלמיד המבקש דעת. אלה היו עבורי בארות מים של חכמה ותבונה. ארבעים ספריו ומאות רבות של מאמריו העידו יותר מכל שלפניך כוח יוצר, הנטוע בלמידה מתמדת; כתיבה שיש בה חיות הרבה מעבר למקובל במסדרונות האקדמיה.