יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

פירוש מגילת איכה של יעקב קליין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית





יעקב קליין, איכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, הוצאת עם עובד בע״מ תל אביב והוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס ירושלים תשע״ז 2017, 311 עמודים

מגילת איכה מורכבת מחמש קינות על חורבן ירושלים ומקדשה והגליית חלק נכבד מאוכלוסיה על ידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפנה״ס. איבוד העצמאות המדינית והגלות הטביעו חותם עמוק על תולדות עם ישראל. צום תשעה באב נקבע לזכר האסון, ומגילת איכה נקראת בו בכל בתי הכנסת מידי שנה ובשנה.

בקינות הדואבות שזורים הרהורים אמוניים אודות הסיבות לחורבן ואודות האופן שבו יש להתמודד עם המשבר הדתי והרוחני שגרם. הרגשות העזים והאמונות והדעות מנותבים למסגרת ספרותית מיוחדת - האקרוסטיכון.
מחבר הפירוש הוא יעקב קליין, פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. קליין הוא חתן פרס קרמר לקידום מחקר האשורלוגיה בישראל ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. פרס טשרניחובסקי הוענק לו יחד עם המשוררת ש. שפרה על ספרם ״בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום״ (תל אביב תשנ״ז 1996).
קליין התחיל במלאכת פירושה של מגילת איכה לפני 25 שנה ועתה מונח פרי מחקריו לפני הקוראים. קליין כותב במבוא: ׳מטרתי העיקרית בפירוש זה היתה לנסות להבין את משמעותן המילולית, הספרותית והתיאולוגית של הקינות, את המטרה שלשמה נתחברו ואת מקום המגילה בתולדות הספרות המקראית׳ (עמוד ח).




לפני הפירושים המפורטים לחמש הקינות של מגילת איכה ישנו מבוא רחב העוסק בנושאים הבאים:
שמות המגילה ומקומה באסופות ספרי המקרא
נושא המגילה ורקעה ההיסטורי
מחבר המגילה, זמן ומקום חיבורה
טיפוסי הקינות במגילת איכה
קינות על חורבן ערי קודש ומקדשים במזרח הקדום והיחס בינן לבין מגילת איכה; האלה המקוננת על עירה בקינות המסופוטמיות, ובת ציון במגילת איכה.
מטרת חיבורן של הקינות
צורתה הספרותית של מגילת איכה: האקרוסטיכון, ׳מקצב הקינה׳ במגילת איכה ובמקרא; אמצעים ספרותיים אחרים בקינות; המבנה הספרותי של הקינות והיחס ביניהן
המסר התאולוגי של מגילת איכה
לשון המגילה
מקבילות לשון ותוכן בין הקינות
מקבילות לשון וסגנון לספרים אחרים במקרא (פרקי התוכחה בתורה; ספרי ירמיה, יחזקאל וישעיה מ-סו; מזמורי תהלים).
הנוסח (נוסח המסורה, נוסח המגילה מקומראן, התרגומים העתיקים, התרגום הארמי)
תולדות הפרשנות היהודית על מגילת איכה (פסוקים מהמגילה בקינות מקומראן; מדרש ׳איכה רבתי׳; מדרשי חז״ל; פרשנות ימי-הביניים)
מגילת איכה בתפילות ובמנהגים
ומבחר ביבליוגרפי.
את הספר חותמים מפתחות לכתובים מקראיים, למקורות אפיגרפיים עבריים ומגילות מדבר יהודה, למקורות מספרות המזרח הקדום, לספרות חז״ל והתרגומים, וכן מפתח עניינים.







יום שבת, 25 בנובמבר 2017

החינוך הציוני והסִפֵּר המקראי בראי תכנית הלימודים הממלכתית בתנ"ך, תשי"ד-תשט"ו

צבי פרידלנדר, האוניברסיטה העברית 


מבוא: סֵפֶר התנ"ך כסִפֵּר לאומי

מאז ומתמיד, התנ"ך היווה אבן יסוד בזהותו של עם ישראל. על אף הנוכחות הרציפה של ספר התנ"ך בתרבות היהודית, בכל דור ודור השתנתה הצורה בה נעשתה הפנייה אל המקרא. חז"ל, למשל, קראו את התנ"ך בעולם שאין בו מקדש, כחלק מן ההסבה הדרמטית של עבודת האל מתחום הכוהנים לתחום חייו של הפרט. פרשני ימי הביניים הפכו והפכו בתורה כמנהיגים שביקשו לתת לקהילות ישראל תשובות לשאלות הקשות שהציבו החיים הקהילתיים בגולה. ההשכלה היהודית פנתה אל התנ"ך כחלק מן הניסיון לשנות את החברה המסורתית ואת ערכיה. בעבודה זו אבקש לדון ברגע אחד בתולדות היחס של עם ישראל לתנ"ך, בפנייתה של הציונות אל המקרא, ולבחון כיצד פנייה זו משתקפת בתכנית הלימודים הממלכתית הראשונה בתנ"ך. כמבוא לניתוח תכנית הלימודים, אתחיל בהכרחיות שבנוכחותו של הסִפֵּר התנ"כי בתודעה הלאומית של התנועה הציונית.

יום שישי, 24 בנובמבר 2017

באהבתו אותה: וינייטת אבכה נא

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

רפאל, יעקב פוגש את רחל
"הניחו , ואבכה נא, לא אבוש בבכיי, טובים הגברים היודעים בכה",  כתב המשורר  גטה בשיר הפרידה לזולייקה, שאני מתרגם בזה תרגום חופשי ,
" Lasst mich weinen! Dass ist keine .Schande, Weinende Manner sind gut"  

יום חמישי, 16 בנובמבר 2017

הרף עין גורלי: וינייטת הבכורה והברכה

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר


הרכוש, אם "צֹ֥אן וּבָקָ֖ר הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד" (שמואל ב', י"ב, ב') לעשיר, ואם " אֵֽין כֹּ֗ל כִּי֩ אִם כִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙" ( שם, ג') לרש, הוא בן לוייה לאדם בחייו. עם צאתו מן העולם, הוא נפרד  בעל כורחו מעל מה שיש לו ומעל מה שאין לו, ובין אם כל ימיו היו מרוץ מצליח אחר העושר, ובין לא היו אלא יגיעה אחר פת לחם חרבה - בא המוות ומשחרר, גם מאדוות העושר גם מייסורי העוני,  "כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל, לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ" (תהלים מ"ט,י"ח), גם לא 'כל' וגם לא  'אין כל'. אכן, כל עוד הוא חי, אדם הוא אדון קניינו. כספו, ממונו, ביתו, שדותיו, ספרים שכתב, יצירה שייצר. הכל שלו עד שהוא נפטר לבית עולמו. אבל יש לו לאדם בעל הרכוש גם שותף סמוי, או שותפה סמויה, המלווה אותו לא רק בחייו אלא גם אחר מותו. הירושה. צלה. משמעותה. מיצובה בממלכת החוק. 

העדות הקדומה ביותר להגעת החציל לארץ - חדשות מעיר דוד


זרעים של חציל, שיזף, תאנה, דלועים ועדשה תרבותית
רשות העתיקות מדווחת: בחפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד זוהו זרעי חציל – הקדומים ביותר המוכרים בארץ וכן אלפי חרצני גפן, גלעיני זיתים, שיזף, תות עץ, עדשים, תאנים ועוד. כל זאת מבור מהתקופה המוסלמית הקדומה (תקופת שלטונה של השושלת העבאסית, 940-750 לספה”נ).

יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

גן הסנהדרין החדש נחנך בשכונת סנהדריה בירושלים


חזית מערכת הקבורה המפוארת אחרי עבודות השימור. 
צילום: אדר' מאיה עובדיה, רשות העתיקות.
 בלב הגן, שמשתרע על 28 דונמים, ניצבים 'קברי הסנהדרין' - מערכות קבורה יהודיות מימי בית שני שחזיתן עוטרה בדוגמאות מהמפוארות ביותר של האומנות היהודית של התקופה.

חיתוך עורלה דמוני או ברית תאולוגית

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון מחבר הספר ״קיצור תולדות יהוה״ בהוצאת רסלינג

מילת מבוגרים, מצרים
מנהג חיתוך העורלה מקורו כנראה באמונה עממית שנובעת מפחד מנזקיהם של שדים בזמן מסע במדבר ומהגנה מפני השד שתוקף מבוגרים שלא ביצעו את אקט פעולת חיתוך עורלתם לפני צאתם לדרך.

יום שבת, 11 בנובמבר 2017

שירים על פרשת השבוע מאת בלה שור

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: בלה שור, פרשה: שירים, צבעונים הוצאה לאור, תשע״ח 2017, 134 עמודים

הוצאת צבעונים


׳הפסוקים לוחשים באזניך: הבה נרקוד! דרשנו!׳ (להתחיל מחדש, עמ׳ 7)

יום חמישי, 9 בנובמבר 2017

וינייטת לבכותה: דביקות עד מות

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

׳שתי נשמות הדבקות זו בזו׳
איפה יצחק? "וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן"  (בראשית כ"ג,ב') ושם נקברה בעסק גדול, אחרי משא ומתן פומבי ומתוקשר בין אברהם המהגר זה מקרוב בא, לבין משועי העיר, עפרון החיתי, על אחוזת הקבר ועל המערה שבתוכה. הסופר המקראי מנציח מעמד שאילולי היה, היה נדמה על הקורא כפרי יצירתו הנועזת של דרמטורג גאוני. אישה נוכרייה לחברון, כרך של יורשי ענקי הארץ הקדמונים, ותיקה ועתיקה ועתירה שבע מונים מצוען המצרית ששמעה יצאה בכל המרחב, מתה. אין לה קוברים. לא קרוב ולא גואל. העיר מפחדת. מפחדת לקבור. מפחדת לא לקבור. הזר מרתיע את עם הארץ בחייו ובמותו. בחייו, הרבים רואים בו חלוץ פולשים שיירשו אותם. במותו, הם נועלים בפניו בתי עלמין שלהם לבל יירדפו רוחות מתיהם את מי שהטמין בממלכת דומה שלהם גווייה חתרנית, ואו אז, הם מפחדים שמא רוחו של הזר שלא נקבר תחבור לאלוהיה ותבוא להיפרע ממי שחילל וביזה  אותה. 

יום שני, 6 בנובמבר 2017

ספר בראשית כמצע מקודש לשיח בין מחבר נעלם לקוראים משתאים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, גן עדן
ספר בראשית נמנה עם קומץ הספרים שעליהם אפשר לומר בוודאות ששינו את פני העולם, העשירו את התודעה האנושית הן באשר לעולם הנגלה, על סבכיו ומעמקיו האנושיים, ורבדיו ההיסטוריים והסיפוריים, הן באשר לעולם הנסתר, על ממדיו האלוהיים, המחזוריים והנצחיים. ספר בראשית נמנה עם הספרים הבודדים שיצרו דיאלוג הולך ונמשך, בן אלפי שנים, עם דורות רבים של קוראים, שראו בו חיבור מעורר השראה ומבקש ביאור ופירוש, הן בלשונו המקורית, לשון הקודש, הן בתרגומים לרוב שפות תבל. הספר זכה למעמד שאין דומה לו בעולם המערבי משעה שהפך למסד מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, המיוסדות על ספר. בשל עובדות אלה היווה ספר בראשית מקור השראה לאמנות הסיפור והמיתוס, בכתב ובעל פה, למוזיקה ולשירה, באומר ובצליל, ולאמנות החזותית על שלל גווניה, מהעת העתיקה ועד ימינו.

יום שישי, 3 בנובמבר 2017

וינייטת זועק עד השמים: צעקה מסדום ומעמורה

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר



כשצועקים מן הארץ, יורדים השמים לראות. כן היה בסדום . "וַיֹּ֣אמֶר ה' זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד. אֵֽרֲדָה נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣ו - כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה" (בראשית י"ח כ'-כ,א). כך היה במצרים , "וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם רָאִ֙יתִי֙ אֶת הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם".)שמות ג' ט'). מיד באו חכמים ולמדו מכאן "אף על פי שהכל גלוי וידוע לפניו יתברך, נכתב זה ללמד לבני אדם שלא ימהרו במשפטם שהרי האל אמר לראות" (רד"ק), וזה לכלל היחסים בין אדם לחברו שפעמים הרבה נפגמים מפני שאנשים אומרים מה שלא ראו, ומעידים מן השמועה ומלקטים עובדות כביכול מן העננים. לדידו של רש"י זה בראש וראשונה לשופטים, " למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראִ֙יה", ואכן כך מקובלים אנחנו מימים, "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין ו',ב') ובלא ראִ֙יה אין ראייה, ובלא ראייה אין בדיני אדם הרשעה , ואפילו בטרם חישלו רבותינו הלכות בישיבות בבל כבר אמר יהושפט המלך לשופטים בירושלים " רְאוּ֙ מָֽה־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים " (דברי הימים ב', י"ט,ו'). כך תלו דיני תורה ודרך ארץ בפסוקים.

תפוח בדבש - Apple in Honey

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת. תרגום לאנגלית: פרופ׳ איתן מדיני
ציור: סבינה סעד


סבינה סעד, אדם, חוה והנחש
     
     ומי את גן העדן ירש? 

יום חמישי, 2 בנובמבר 2017

שפן הסופר - מחקר ביקורתי או רומן היסטורי? תגובתו של ד״ר יגאל בן נון לביקורתו של פרופ׳ יאיר הופמן

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון


יאיר הופמן, חוקר מקרא רציני, הבחין בצדק בחשיבות הערתי המתודית בסיום מאמרי (שפן בן אצליהו, מחבר הסאגה ההיסטורית במקרא, המוסף לספרות, הארץ, 8/9/2017) לפיה ״עלינו קודם כל למיין טקסטים על פי הסוגות הספרותיות שלהן״. מסיבה זו מתבקש קורא הארץ להבחין בין מאמר עיתונאי לפירסום מחקרי הכולל אפרט מדעי עם הנמקות, דיונים ומראי מקום. לכן אין לחפש במאמר עיתונאי מה שלא אמור להיות בו. במוסף לספרות הצעתי סיכום פשוט של תיזה מחקרית שנפרסה על כשליש מספרי ״קיצור תולדות יהוה״, והיא מיועדת לקהל קוראים אינטליגנטי שעדיין לא קרא את הספר.

יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

בין עפר לכוכבים - מקאמה על אומה זו

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)



אומה זו משולה לעפר וכוכבים:                                   
כשהם יורדים – יורדים עד עפר.        
 וכשהם עולים – עולים עד לכוכבים (מגילה ט”ז).

יום רביעי, 25 באוקטובר 2017

וינייטת ההר שבתווך: בין העי ובית אל

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

הר הוא לעולם בתווך. הוא ניכר מפני שהוא בתווך. לא מפני שהוא גבוה הוא הר, אלא מפני שהוא מוקף שפלה וגאיות  ומתנשא מעליהם, הוא הר. יש רמות שגובהם מעל פני הים עולה על גובהם של הרים הרבה, אבל כיוון שאינן בתווך, הן לא הרים ולא גבעות. כשמן כן הן, מישור ברמה.

יום שלישי, 24 באוקטובר 2017

פּרשת "לֵךְ לְךָ" והשיר "גלוּת"

המשורר בלפור חקק כתב בצעירותו את השיר "גלות" המתאר עליית סבו מבבל לארץ בהקבלה לעליית אברהם אבינו מבבל על פי הדיבור האלוהי. אך למרות שהשיר מתאר חוויה של עלייה לארץ, הוא נקרא "גלות". המשורר מתאר כאן את הולדת שירו.

כתנות הפסים שנתפרו להרצל ובלפור חקק עם לידתם
בלפור חקק, המשורר

השבוע פרשת "לךְ לךָ", הפרשת המכוֹננת של הוּלדת העם היהודי. אברהם אבינו זכה לתואר המחייב "אבינו", אבי האוּמה. עד אז משפחתו  הייתה עובדת אלילים וגרה באוּר כּשְׂדים, בָּבל (עירק של ימינו). האל מצַווה את אברהם (שבראשיתו נקרא אברם) לעזוב את ארצו ואת מולדתו וללכת אל הארץ המובטחת לעם ישראל, העם שייצא מחלציו:

יום שני, 23 באוקטובר 2017

מה היה "עץ הדעת"?

התורה מספרת כי לאחר שנברא אדם הראשון הניח אותו האלהים בגן העדן, אשר היה משופע בכל עץ וצמח, ואף התיר לו לאכול מכול אשר ירצה, ועם זאת נאמר לו כי "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל...כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב, יז). כידוע לכל לא עמדו אדם וחוה באיסור זה ולאחר שאכלו מפרי העץ, לא מעט בעטיו של הנחש שהסית את חוה לעשות כך, נענשו בעונשים חמורים ואף גורשו לעולם משלוות גן העדן. יגיעתו של הגבר לשם פרנסתו וייסורי הלידה של האישה באו, לפי סיפורי התורה, כעונש של אכילת פרי "עץ הדעת טוב ורע".

יום שישי, 20 באוקטובר 2017

באתי אליכם מארץ בבל

בלפור חקק, משורר

Athanasius Kircher, Turris Babel 

בָּאתִי אֲלֵיכֶם מֵאֶרֶץ בָּבֶל הַיָּפָה
בָּאתִי מֵאֶרֶץ שִׁנְעָר
מֵאֶרֶץ שׁוּמֵר וְאַכַּד
אָמַרְתִּי לָכֶם הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים
וְלֹא נִהְיֶה כָּל אִישׁ לְבָדָד
אָמַרְתִּי: נִשְׂרְפָה הַלְּבֵנִים לִשְׂרֵפָה 
הַלְּבֵנָה תְּהִי לָנוּ לְאֶבֶן
וְהַחֵמָר יִהְיֶה לָנוּ לְחֹמֶר
וּבְיַחַד נִבְנֶה לָנוּ אֹמֶר.

מגירות מסתתרות בתיבה נושנה - וינייטת המגדל בבקעה

יצחק מאיר, סופר הוגה דעות ומשורר


יתכן כי בסולם המידות של האדם, שלב תחושת ההשפלה, נמיכות הרוח והקומה, הדיכאון ואובדן האמון בחירות, הוא המאיץ לעלות לשלב הרם של היוהרה והגאווה, שלב האשליה שיש במעמד המוגבה מעלה של יתרון  בכל,  גם על האדם המפגר כביכול לעלות עדיו. אם "מי יישפל" גורם "למי ירום", והחתירה לעלייה - יותר משהיא ביטוי לשאיפה לנעלה היא ביטוי לחרדה משותפות הגורל עם מי שנמצא בתחתית - הופך השלב הרם האריתמטי של אותו סולם ,לנמוך בשלבים הגיאומטריים שבו.

יום רביעי, 18 באוקטובר 2017

בכפר עלבון התגלתה מערכת מערות מהתקופה הרומית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

צילום: רשות העתיקות
מפקח רשות העתיקות מר יאיר עמיצור בתוך מערכת המערות החצובה

התגלית ושוד העתיקות

יום שני, 16 באוקטובר 2017

נחשפו נדבכי אבן בעומקו של הכותל המערבי ולידם תיאטרון רומי

ד״ר לאה מזור (טקסט וצילומים), האוניברסיטה העברית

התאטרון הסמוך לנדבכי האבן העתיקים שנחשפו בכותל

רשמים ממסיבת העתונאים

יום שישי, 13 באוקטובר 2017

י"ג עיקרים ללמידה מוצלחת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



קשה לזכור? המחשבות נודדות? דוחים ודוחים? תקועים במחסום יצירתי?  'אין זמן'?
הנה י״ג עיקרים ללמידה מוצלחת.

להדפיס ולשמור!

יום חמישי, 12 באוקטובר 2017

בראשית ברא - תורה אורה כגירסתא דינקותא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מחשבות על הספר:
מיריק שניר (הוגה, מעצבת ועורכת ראשית), בראשית ברא: לקרוא תנ”ך מגיל רך ואילך, עמק חפר, תשע”ג 2012


עם ישראל היה עם של ספר כבר בתקופת המקרא. המלך הצטווה לקרוא בספר התורה ’כל ימי חייו‘ (דב‘ יז 19), העם היה חייב לשמוע את קריאת התורה אחת לשבע שנים (לא 13-10) ועזרא הסופר קרא את ’ספר תורת משה‘ לפני שבי ציון (נחמ‘ ח 12-1). דרך חדשנית ל‘ושננתם לבניך‘ (דב‘ ו 7) מציע ספר הילדים, ’בראשית ברא‘. הספר מביא את תיאור הבריאה בשבעה ימים במלואו וכלשונו תוך שימוש בדרכים יצירתיות לקרבו אל הגיל הרך.

ערומים מאחורי הגדר ומחיצת הברזל - וינייטת היום הגורלי

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

 הפיתויים עוד זוחלים ערומים

סוכות - ידי העצים כרותות

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת


סֻכּוֹת

יום שישי, 6 באוקטובר 2017

יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

יעל הקיינית - Yael the Kinite

שולה ברנע, משוררת. פרופ׳ איתן מדיני - מתרגם


יעל הקינית עומדת פתח אוהלה ושפתיה כדובדבן

יום שלישי, 3 באוקטובר 2017

מגזרות נייר לחגי תשרי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (טקסט), יעקב נאמן (אמנות)



יעקב נאמן, מגזרות נייר

יום ראשון, 1 באוקטובר 2017

יום שישי, 29 בספטמבר 2017

אין יום הכפורים מכפר

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וסופרת



אֵין יוֹם הכִּפֻּרִים מְכַפֵּר

יום חמישי, 28 בספטמבר 2017

חשבון יום הכיפורים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות


וביום הכפור אבוא בחשבון

שלב שלב: שיר של היום, אחרון

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות


מי שאמר להם 'היוולדו', אומר עתה 'הנה הסולם, עלו׳!

יום רביעי, 27 בספטמבר 2017

ספר יונה – "מדריך" לחזרה בתשובה?

פרופ' משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן



מה משמעות המנהג לקרוא בשחרית של יום הכיפורים כהפטרה בנביא, בישעיה פרק נח, ובמנחה - ביונה?

סְלִיחוֹת - כמו יונה

מתן מורג, מורה ומחנך


חִיּוּךְ אֶחָד שֶׁלָּהּ מֵאִיר יוֹתֵר מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם

יום שני, 25 בספטמבר 2017

שרידי קרפדות ערופות ראש התגלו בירושלים בקנקן בקבר מהתקופה הכנענית


הקנקן ובו שרידי הקרפדות
צילום: זוהר תורג׳מן-יפה, רשות העתיקות
רשות העתיקות מודיעה: ממצאים מחפירה באזור עין יעל בירושלים

יום ראשון, 24 בספטמבר 2017

"אני אוהב לחפש": למאפייניהם של יסודות הז'אנר הבלשי בספרות הילדים

ד"ר ניצה דורי, סופרת ילדים, חוקרת ומרצה, שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך 

מלות מפתח: בלש, הרפתקאות, ספרות ילדים, מגדר, איורים.

יום שבת, 23 בספטמבר 2017

שנה הלכה

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות

 Edvard Munch - The dance of life

שנים לא הולכות
ושנים לא באות.
רק אני 
באה בשנים.

יום ראשון, 17 בספטמבר 2017

׳קיצור תולדות יהוה׳ או ׳קיצור תולדות שפן׳? כמה הערות שוליים

זאב קינן, בוגר החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, עובד בניהול מערכות השקיה ועוסק בעריכה והגהה


כמה הערות שוליים בשולי המאמרים של ד"ר יגאל בן-נון ופרופ' יאיר הופמן ב"הארץ", ובצד ספרו של ד"ר בן-נון "קיצור תולדות יהוה" (2016): 

יום שבת, 16 בספטמבר 2017

בין מחקר היסטורי לרומן היסטורי

פרופ׳ יאיר הופמן, אוניברסיטת תל אביב


פרופ׳ יאיר הופמן מגיב על רשימתו של ד״ר יגאל בן-נון על שפן בן אצליהו*

את רשימתו "שפן בן אצליהו, מחבר הסאגה ההיסטורית במקרא" (הארץ, תרבות וספרות יז באלול תשע"ז 8.9.17) מסיים יגאל בן-נון בהערה מתודולוגית חשובה ונכוחה בדבר החשיבות הרבה שעל ההיסטוריון ליחס ל"מיון הטקסטים על פי הסוגות הספרותיות שלהם". סיום זה הוא דוגמא מובהקת של  'נאה דורש ואין נאה מקיים' (תוספתא, חגיגה פרק ב הלכה א), משום שהוא עומד בסתירה מוחלטת לכל שכתוב לפניו.

יום שישי, 15 בספטמבר 2017

וינייטת הקרב האחרון: תעלומה בין הדמעות

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר


                                          כל אדם יודע כי אין בעולם הזה נצח

כל אדם יודע כי אין בעולם הזה נצח, כי ימי כל בריאה קצובים, כי כדברי רבי אליעזר הקפר בפרקי אבות (ד',כ"ב)  "הילודים למות", אולם אי אפשר לו לשום אדם להעלות על דעתו את אינוניותו.  אין הדמיון יכול להשיג את הצירוף הבלתי נמנע ביותר בעולם "אני - אין", אותן אותיות, אותה ודאות, אבל אי היתכנות מוחלטת, אי יכולת של הכרת החי את עצמו כמת. 

יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

לך אינני סולחת

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות 


עֲרֵמָה שֶׁל סְלִיחוֹת חוֹסֶמֶת הָעִיר

יום רביעי, 13 בספטמבר 2017

הימים הנוראים: שיר

אלחנן בלומנפלד, מחנך ומשורר



וְכָכָה הִתְחִילוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, שֶׁל הָגָר וְיִשְׁמָעֵאל לְפָחוֹת

יום שבת, 9 בספטמבר 2017

שיחה מקומית

יוסף עוזר, משורר


אוֹתִיּוֹת עַתִּיקוֹת מְדַבְּרוֹת אִתִּי מִמֶּרְחָק

יום רביעי, 6 בספטמבר 2017

פירוש למגילת איכה מאת זקוביץ ושנאן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ידיעות ספרים

על: יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, מגילת איכה - פירוש ישראלי חדש: המגילה ורשמיה בארון הספרים היהודי לדורותיו. סייעה בידם: מיטל בלומנטל גורדון, משכל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, ראשון לציון 2017 

צעקת האם: מתוך ארבעת שירי העקדה Cry of the Mother

בלפור חקק, משורר. תרגום לאנגלית: פרופ׳ איתן מדיני



צעקת האם

יום שני, 4 בספטמבר 2017

אוסף של בולות מסוף ימי הבית הראשון התגלה בחפירות עיר דוד 


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



בולה שלמה הנושאת את הכיתוב "לאחיאב בן מנחם" צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
אוסף של עשרות בולות המציינות שמות פקידים ומתוארכות לשלהי ממלכת יהודה התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע”ד), והוא מצטרף לאוצר הבולות שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים.

יום ראשון, 3 בספטמבר 2017

ויהי טוב


פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות 


וַיְהִי טוֹב